מה שכולם אומרים, מה שכולם עושים, מה שכולם חושבים, חודר.
חודר עמוק מתחת לעור שלי, שלו, שלה ושל כולנו.
אין מנוחה, אף פעם.
אין נשימה, אף פעם.
וכשהם באים, עם אותו מבט, אותה הרגשה, אנחנו בורחים.
לא מסכימים להסתכל להם בפנים.
לא מסכימים להסתכל במראה, ולראות מה יצרנו, אנחנו, בעצמנו.
המראה חושפת דברים שאיננו מוכנים אליהם, ובגלל זה, כשמגיע תורי
להסתכל,
לובשת מסיכה.
לא רוצה לראות מה קרה והשתנה הפעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.