[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הסיפור של ה"כנופיה הניאו-נאצית מפתח-תקווה", ההמולה
התקשורתית, התגובות הנזעמות והצעות החקיקה, שבאו בעקבותיה,
גרמו לי להיזכר בעיניים התכולות של הרבי.

אל נכון נזכרתי ברב אריה דרעי מספר בראיון טלוויזיוני (כנראה
בעקבות שחרורו מהכלא) על ביקור אצל הרבי מלובביץ' ובמיוחד
במילים החמות ומלאות הרגש בהם תיאר את העיניים של הרבי -
עיניים תכולות.

כאשר התייצבתי בבית הדין הרבני בת"א, כדי להוכיח את יהדותי
לצורך קבלת היתר נישואין, העיניים התכולות שלי היו לי דווקא
לרועץ.

המומחה של הרבנות לזיהוים של אלה המנסים לנצל כל פרצה כדי
לטשטש את זהותנו היהודית, דוקטור ר', לא הסכים אפילו להסתכל על
שלל התעודות הסובייטיות שפרסתי בפניו בגאווה גדולה ובערשת של
ניצחון.

"תעודות אפשר לזייף." פסק הדוקטור נחרצות ועבר לשולחן הבא.

זה המקום להבהיר, כי הליך של הוכחת יהדות, בו על פי נוהלי משרד
הדתות מחויב כל עולה ממדינות ברה"מ, שעלה ארצה לאחר שנת 1990,
המבקש להתחתן במדינת ישראל, מתנהל, אם משיקולי יעילות או שמא
מטעמי עקרון פומביות הדיון, במתכונת של משחק שח סימולטני.

להיקפו של חדר הדומה לכיתת בית ספר, מפזרים שולחנות, במרחק
סמלי אחד מהשני. מאחורי כל שולחן משיבים טוען לכתר היהדות
בליווי פמלייתו. הטוענים, רובם, לא לוקחים סיכונים מיותרים
ומגיעים לבית הדין מלווים ומגובים במלוא משפחתם המורחבת, לרבות
ומיוחד סבתות על גלגלים, דוברות יידיש רצוצה ורצוי גם בעלות
מספרים חקוקים על הזרוע - הגרמנים מאוד מסודרים ואפשר לסמוך
עליהם (אם כי המספרים האלה הם מצרך די נדיר בקרב עולי ברה"מ,
אשר כידוע, רובם משתייכים למעגל השני של ניצולי השואה). את בני
המשפחה, שכבר אינם בין החיים, מביאים מונצחים בתמונות שחור לבן
דהויות. אפשר להביא גם תמונות של מצבותיהם הפזורות בבתי-קברות
יהודים בגולה. למובחרים שבמובחרים ישנן כתובות של ההורים,
שנעשו במחתרת על ידי איזה צדיק זקן בריבניצה או בבוכרה.

הדר' מדלג בין התחנות. עוצר לידי שולחן, מסתכל, בודק, מציג
קושיה ובזמן שהטוען ופמלייתו מחפשים בקדחתנות תשובה בערימות
המסמכים המרופטים ובמוחותיהם העייפים של הסבים והסבתות, עובר
לשולחן הבא.

את המתח בחדר אפשר לחתוך בסכין. מתח ועצבנות של אנשים אשר במשך
אלפיים שנות גלות התכוננו למבחן המכריע של הדר'. אם יעברהו
בהצלחה יוכלו, סוף כל סוף, אחרי כל ההתנכלויות שסבלו מהגויים,
להיכנס אל חיקו של העם הנבחר ולהתחתן כדת משה וישראל, במדינתנו
היהודית והדמוקרטית.

כמו בכל מבחן יש הרבה קנאה - "איך הבוכרים האלה עוברים צ'יק
צ'ק. והם לא יודעים אפילו מילה אחת ביידיש." ושמחה לאיד - "לכו
לכו יא גויים. תחזרו לרוסיה. נראה לכם שתצליחו לעבוד עלינו
היהודים".

כולם מדברים כל הזמן. מתלחששים, נותנים בעיטות אחד לשני מתחת
לשולחן (לא לפלוט שטויות), מנסים להציץ לשכנים, לצותת, לרחרח
מאיפה הרוח נושבת ולאן.

לעתים  עוברים לצעקות - "אימא! איך את לא זוכרת איך קראו לאחות
של הסבתא?! מה רוזה מה! רוזה זו הבת-דודה! גם היא הייתה רוזה?!
כמה רוזות יש במשפחה הזאת?!"

אני ברוב חוצפתי, הישראלית ( בכל זאת, בארץ מגיל 11), הגעתי
למבחן המכריע לבד. אני והתעודות ללא חת של פודל מיוחס בתערוכת
כלבים בינלאומית. תעודות סובייטיות קלות לזיוף, תמורת כמה
רובלים ולכן לא שוות כלום בעיני הדר'.

"נו מה?" שאל אותי הדר' כעבור רבע שעה, לאחר שהשלים סיבוב בחדר
ונראה מופתע לראות אותי עדיין יושב מאחורי השולחן.

"יש לי תעודות המוכיחות לכאורה את יהדותי ולכן אם אתה חושב
אחרת, עליך להתכבד ולסתור את החזקה שעומדת לזכותי כאמור".
השבתי לו תשובה של תלמיד שנה שניה למשפטים.

"תראה..." אמר לי הדר' בנימה ידידותית, "השם הפרטי שלך אנדרי.
אתה בלונדיני עם עיניים תכולות. אתה לא נראה לי יהודי."

הנה. יצאה המרצע מן השק. אנדרייב יברייב ניה ביבאייט - אין כזה
דבר אנדרי יהודי. לא הייתי צריך לאמץ את שמיעתי כדי לקלוט את
הצחקוקים שבעי הרצון שמלאו את החדר. ואז, רגע לפני שאני עולה
לטיסה לקפריסין, נזכרתי בעיניים של הרבי.

"גם לרבי מלובביץ' היו עיניים תכולות". פלטתי בתוקף.

לו רק עיניים יכלו להרוג, ללא ספק הייתי זוכה בו במקום לכל
ארבעת מיתות בית דין ממבטם הזועף של העיניים התכולות של הדר',
שנפערו אל מול פרצופי. לפקפק ולו בצחוק, ביהדותו של המשיח -
לכזאת שפלות אפילו הנוצרים הכופרים עוד לא הגיעו.

אמרתי תכולות? כן. הן היו שם, פתוחות לרווחה, מרחק טפח בודד
מהעיניים התכולות שלי. העיניים התכולות של הדר', כמו העיניים
התכולות של הרבי, כמו העיניים התכולות שלי, כמו העיניים
התכולות של הקוזק שלפני כמעט 400 שנה אנס איזו סבתא-רבא רחוקה,
משותפת לשלושתנו. או אולי היו אלה שלושה קוזאקים ושלוש סבתות
שונות. כך או כך, צבע העיניים היה זהה כמעט לחלוטין.

"גם לך יש עיניים תכולות." הוספתי.

הדר', מופתע מטיעון Ad Hominem מתחת לחגורה, נאלץ להשפיל את
מבטו אל התעודות הפזורות על השולחן.

כעבור מספר רגעים, עוושת חיוך חתולי עיוותה את פניו המזוקנים
והעיניים התכולות היהודיות שלו, שבו והישירו מבטם אל העיניים
התכולות, הספק יהודיות שלי.

"אתה לא דומה לסבתא שלך." קבע הדר', מחזיק בידיו את תעודת
הזהות של הסבתא מצד אימי, כהת העיניים והשיער. ועם זה כמובן לא
יכולתי להתווכח, כי הרי זהו דבר ידוע במשפחתי, כי אינני דומה
לסבתי ואף לא לאימי או אבי, אלא אך ורק לסבא-רבא מצד אבי. וכך
ניצחוני הדר'.

הנמשל. אל לו, לעוסק במלאכת הקודש של שמירת טוהר הדם היהודי,
להניח לעובדות לבלבל אותו. העובדה שישנם יהודים רבים וטובים
ואפילו צדיקים, בעלי עיניים תכולות, אינה משנה את האמת הידועה,
כי עיני תכלת הן סימן הכר של הגוי והלא יהודי, המחשיד את כל
הנושא אותן בהיעדר זיקה יהודית או אפילו ממזרות.

כך גם, ובהתאמה מלאה, העובדה שבתי הכלא מלאים ברוצחים, אנסים
וגנבים יהודים, אינה משנה את האמת הלא ניתנת לסתירה, כי מעשי
האלימות, הגזל והתועבה הינם מאפיינים מובהקים של הגויים וזרים
לחלוטים לבני העם היהודי (והרי עוד בתורתנו הקדושה נאמר - אל
תרצח, אל תגנב, אל תנאף וגו').

לפיכך, אם רוצים אנו לשמור על ארצנו מפני הרעות החולות של
העולם, כל מה שצריך לעשות זה למנוע את כניסת הלא יהודים
למדינה, פן יזהמו ויטשטשו את זהותנו הטהרה והקדושה. ויפה שעה
אחת קודם.

איך היה בקפריסין? אתם שואלים. לא היה. אחרי עוד מספר סיבובים
שעבר הדר' בחדר, במהלכם נשארתי בעקשנות לשבת במקומי, נאות הדר'
בכל זאת להביט בתעודות שלי, ביקש לדבר בטלפון עם הבן-דוד של
הסבתא שלי (אותה סבתא שאני לא דומה לה כלל), וכעבור מספר
משפטים ביידיש וברוסית במבטא אודסאי כבד, הוכרתי, גם אם בהיסוס
קל, כיהודי כשר (תבדקו בשולחן ערוך ותראו שככה בודקים).

וכך הפכתי לאנדרי היהודי השני בהיסטוריה. הראשון היה, כידוע,
תלמידו של ישו, אבל לו לא הייתה תעודה מהרבנות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם היום נהרג
מישהו מאש
כוחותינו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/9/07 2:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שורה גורדון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה