לאור הפנס הקטן בידי
השורות נכתבות מעצמן
הנני כאן בחשכה, לבדי
ללא תחושה של זמן
כותבת יומן
מסע במרחב הפתוח לרגליי
לא יודעת אם לנסוע ולאן
אך נעלמה לה השאלה, "אולי"?
יש רק תשובה - "לנסוע מכאן".
לאור הירח המלא מעליי
יללות התנים סובבות אותי
אין בי פחד, יחפה מנעליי
יודעת שעוד אחזור לביתי
עם הסיפורים שאתי
לחשכת הלילה האפור מסביבי
אני שרה עוד שיר ישן
שאולי למדתי מאמי ומאבי
אך הנהמות מרעימות בקולן
ומשקיטות את לבי הרעב
שעבר נדודים כה רבים
משקיטות בלבי כל כאב
עוד מעט הירח והפנס
נכבים.
(נכתב במדבר רג'אסטן, סודה קי טהאני, הודו, 2007) |
