בתוך האפלה, מתהלכת כגוויה
מעליה מתעופף לו סימן שאלה - לאף אחד אין תשובה
זועקת, הפעם באמת רוצה אך אף אחד לא מעוניין במצוקתה
מבוזבזת, מיואשת, בודדה, נמאס לה להילחם בעצמה
היא יודעת שהכול באשמתה
מנסה להיאחז במעט האמונה שטמונה בה, אמונה שמתברר כי רק בה
שרויה
מדוע האושר רחוק ממנה שנות אור
מדוע רק שחור עיניה רואות, לא מאמינה שתראה משהו אחר
לא בגלגול הזה לפחות
בסופו של דבר כולם התייאשו, עליה ויתרו,
היא עדיין לא ויתרה, אך היא כבר סחוטה
בכל מקום מגבילים אותה, לא מקבלים אותה,
היא התייאשה - עוד מעט היא תרים ידיים ותלך לה
תלך לנוח במקום אחר - שם השקט מובטח בדיוק כמו שהיא רוצה,
אפילו לה - ארורה שכמותה - מגיעה שלווה. |