New Stage - Go To Main Page

עדי זי
/
אגדות

הרמתי את השפופרת וחייגתי לפיטר.
רציתי לבקש שיבוא לקחת אותי אתו... לפני שהם ייקחו אותי
אליהם.
אחרי שלושה צלצולים ענתה לי טינק המזכירה.
היא מסרה שכל הנסיעות מבוטלות לאלתר כיוון שלפיטר אבד הצל והוא
בחיפושים.
אז עליתי על שביל האבנים הצהובות בדרך ללשכת הקוסם. על השער
היה תלויה מודעה: "הקוסם יצא לגמלאות, לפניות יש לפנות לפיית
המשאלות."
הדרך חזרה היטשטשה ונהייתה שחורה.
האבנים הצהובות הפכו למשטח קרח ואני נפלתי.
ניסיתי לעמוד על רגליי אבל הקרח היה חלק מדי ומעדתי בכל פעם
מחדש.
פתאום הוא הופיע עם זוג מחליקיים נוסף בדיוק במידה הנכונה, נתן
לי יד ועזר לי לנעול אותן.
משם המשכנו להחליק רק שנינו, יד ביד, במישור ורוד של אושר...
אט אט הרגשתי איך אחיזתו בי דועכת עד שהרפה ממני לגמרי וגנב לי
את הנעליים.
ואז הופיעה יד חמה ומשכה אותי למעלה. היא השכיבה אותי במיטה
ופרשה מעליי שמיכה.
"את צריכה להבין שאת גדולה מדי לאגדות כאלה", אמרה.
ביקשתי ממנה שתמשיך לספר לי רק עוד קצת, ניסיתי להסביר לה שאני
בכלל לא עייפה.
אבל היא רק נשקה לי במצח, כיבתה את האור והלכה.

ועכשיו, מה אני עושה?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/9/07 14:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי זי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה