"גל, איזה ביצה אתה רוצה?" שאלה את בנה. על אף שידעה את
תשובתו, מתוך הרגל שאלה, או מתוך ציפייה לתשובה מפתיעה שתשבור
את השגרה. בידה האחת הניחה את המחבת על הכיריים, ידה השנייה
חיפשה את המצת להדליק את הלהבה. ידיה ביצעו את הפעולות המוכרות
בעוד מחשבותיה נודדות לעבודתה. "צריך לשלוח עוד דגימת דם
לבדיקה במעבדה ולהתקשר למשפחה", אמרה לה אחראית המשמרת והיא
כבר ידעה שחייהם ישתנו באחת. ריח החביתה מילא את חלל המטבח.
בנה ערך את השולחן כמו תמיד בזמן שהיא הכינה את ארוחת הערב.
ישבו לאכול.
"יש לי טיול עם הכיתה מחר. את צריכה לחתום על האישור למורה".
"לאן הטיול?"
"לירושלים", אמר.
סיימו לאכול. גל פינה את הכלים וניקה את השולחן בזמן שהיא רחצה
וסידרה. כל אחד ידע את תפקידו במסגרת החדשה. כמעט שלוש שנים
חלפו מאז עברה עם בנה לדירה הזאת, מותירה מאחוריה את בעלה ואת
עברה.
"כמה שהוא בוגר לגילו, הילד שלי", חשבה, בזמן שסיבנה את הכלים
בכיור. לבה נחמץ בתוכה מן העצב העמוק שבעיניו. מבלי משים פלטה
אנחה שקטה.
"אמרת משהו, אימא?"
"לא, בן".
"אני הולך לחדר שלי".
סיימה את עבודתה במטבח והתיישבה בכורסה שמול הטלוויזיה הדולקת.
הניחה כרית קטנה על השולחן והרימה את רגליה. "סוף סוף", פלטה
באנחת רווחה, מניחה לעיניה העייפות להיעצם והתמונות והקולות
ברקע לא חודרים לתודעתה. חשה את גופה המתוח מפשיר לאטו מן המתח
שצבר במשך היום.
הגניחות והקולות שבקעו מן הסרט שבטלוויזיה גרמו לה לפקוח את
עיניה. זוג אוהבים ערומים בסרט  התעלס בלהט, גורמים לגופה
להצטמרר ממערבולת התשוקות שהדחיקה.
עברו כמעט שלוש שנים מאז חוותה ריגושים דומים. אמנם ניסתה
למצוא אהבה חדשה באינטרנט אך הם נקטעו בתחילתם, לרוב ביוזמתה,
בחרדתה שמא שוב תיפגע.
לאות פשטה בגופה המתגעגע למגע, מאיימת להרדימה בכורסה. היא
כיבתה את הטלוויזיה והלכה למיטתה.
אל מול המראה באמבטיה בחנה את גופה הערום. ידיה מיששו כמדי פעם
את שדיה, בודקת גושים חשודים. אצבעותיה ליטפו את עור בטנה.
חושבת על השינויים שהזמן העובר מותיר בגופה. "אני מזדקנת",
חשבה ותחושת החמצה הציפה אותה.
היא שכבה במיטתה, חוששת שגם הלילה לא תוכל להירדם. כמו בלילות
האחרונים. התהפכה מצד אל צד, מנסה לרסן את התחושות המעוררות
ואת הבזקי המחשבות המרצדים במוחה. חיבקה את הכרית השנייה אל
גופה בתקווה לרגיעה אך גם הכרית לא יכלה לרמות את מחסורה. רק
כאשר עטפה את גופה בחיבוק חשה בחמימות הנכספת. לאט גיששו
אצבעותיה את דרכן במורד גופה, אל בין רגליה, בחיפוש אחר נחמה.
כעת היא הייתה האישה מן הסרט. שריריה דרוכים ונשימתה וידה כמו
אצן השועט אל קו הסיום.
היה זה פורקן משחרר עם בכי עצור מתפרץ שהרעיד את גופה. ועם תום
הסערה, נותרה מרוקנת ועייפה, ושקעה בשינה עמוקה.