רציתי לחזור אליך הביתה,
לבושה בלבן
ולספר לך
לפשוט את בגדיי ולדבר אליך אהבה,
ונאהב אחד את השני כל הלילה.
ולהסתכל אליך, לעומק עולמך,
ולבקש שתהיה לי לעולמי.
אז חדר מול ירח לא שכרנו
כפי ששלמה עשה עם עולמו,
ועולמי שלי היה רק לעולמי.
ואכזבת אהבה, ונושמת.
הגבול רחוק מלרצות ולא יכולה
וכלכך דק מלאהוב לשנאה.
אמתיים אנחנו ונגיד כולנו
שהזמן מרפא,
ואיפה התרופה.
כולנו אנשים חולים.
ונגיד אתמול היה טוב.
בלי חולי לא תבוא ההבראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.