רבות השכבות העוטפות את הלב!
כה רבות המה עד שלעיתים דבר אינו חש מן העולם הסובב.
שומרות הן עליו מכל משמר,
שלא יגרע ממנו דבר.
שכבת אנדוקארד - שאת דפנותיו הפנימיים מרפדת ומחליקה.
שכבת מיוקארד - שבה תאי שריר האוצרים את כוחו האדיר.
שכבת פריקארד - החובקת אותו מבחוץ וסופגת כל זעזוע ומהלומה.
ושכבה אחת עמומה - זו המגוננת עליו בפני האהבה...
חזקה כל כך תשוקתו של הלב!
כה חזקה עד שעשוי הוא לשכוח דבר היותו דם ובשר.
בתוכו בלהט היא מפעמת,
על חיותו היא שומרת.
והלב - מה הוא יודע?
את עבודתו מבצע בדיוק משווע.
והתשוקה - עד אינסוף תוכל להגיע.
זאת אם רק תעז לחדור מבעד אותה שכבת מגן עמומה...
בהשראת תחום לימודי... |
