למן הרגע הראשון
הייתה תחושה
שרגלך אוחזות לא אוחזות בקרקע
כמעט מפרפר
צמא לריחוף
פיטר פן
אצלך תמיד "הכל בסדר"
מתחמק ומתחבא
במעטה הומור וציניות
ויחד עם זאת, כל כך כמהה לריגוש
בקשת אולי להתחבר אליו דרכי
אך קשה לי...
מדמה את שנינו
לשני קוים מקבילים
הממשיכים ישר על ציר הזמן
אך לא נוגעים האחד באחר
כדי שזה יתקיים
על שני הקווים לכופף קצת,
להנמיך קומה, לוותר על אגו
לכוון הקו השני
להתגלות ולגלות
נדמה לי שהקו שלי
נטה לא פעם לעבר הקו שלך
ולמעט רעד קל בקו שלך
דומה כי הוא נותר ישר
והקו שלי מזה שלא קיבל תמיכה
חש בחוסר יציבות וחזר בו למסלולו הישר
והנה שוב התחושה
שאנו נעים בשני קוים מקבילים
ממשיכים זה לצד זה
אך לא נוגעים
זה יכול להמשך לעולם
פיטר פן,
ב'ארץ לעולם לא'
קווים לא נפגשים לעולם(?) |
