[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הנה היא נוצרת מתוך כמה כוחות משותפים. היא שוטפת שוצפת ויוצאת
את העולם, הוא נענה בגמישות לגופה פותח לה צוהר ונסגר ברכות.
היא מזדקפת על כיפתו ומתבוננת על הנוף היקומי המדהים והמזוויע,
זרמים של אדומים בצד אחד, מערבולות של ירוקים בצד אחר, טיפות
עזות של כחולים זולגות מלמעלה, הצהובים נמסים גועשים מלמטה
והיא בשיממון.
היא משקיפה, אינה נוטלת חלק בחגיגת הצבעים למרות שרוצה לקחת
אצבע ולצייר אבל איפה? אין לה על מה לצייר. בכלל, היא חוששת
להפסיק, שלא ייגמר לה התהליך, ויודעת שזו לא מחשבה שלה.
היא באמת יכולה לצייר עם הצבעים האלה ובכל זאת חוששת לגעת
בהם.
אולי אלו צבעי גיהינום שילכדו אותה בתוכם. היא חסרה אפילו זהות
שתעמוד לה למגן. הכוחות האלה חזקים, שלא ישמידו אותה. היא רוצה
לצייר על כוכב הארץ, לצבעו בשלל צבעים, אך היא מרגישה לבד. היא
רק הוגה את בדידותה וכבר יוצאת מהכדור ציפור שקופה, אך היא
מסוגלת לראותה, עוקבת אחרי התרוצצותה במדבר הצבעים היקומי,
רוחצת בין ורוד לאדום, מסתובבת על רגל אחת כשמערבולת אדמדמה
עוטפת אותה. היא קופצת הצדה לתוך שלולית ירוקה ומתעטרת בשלל
נוצות בצבע הדשא. עכשיו היא מעופפת לה בזיגזג אל הצהוב מורחת
אותו בעזרת כנפיה. היא אחרת מכל הציפורים שנראו. זו שאינה
יודעת מחליטה לעזור לה נוטלת מהכחול ומריחה ריח נעים ומוכר של
ים נקי, לשה אותו ומורחת על זנבה של הציפור. היא מכדררת כדור
בורדו עז וזורקת אותו על הכדור, צובעת אותו בכתם ארגמני. היא
מרגישה איך לבה מכה בעוז, נוזף בה: מה עשית? אולי הרסת איזה
אגם, אולי הטלת כתם על שמים זכים והפחדת את התושבים החיים על
האדמה מתחת. "ואולי יצרת הר חדש?" מצפצפת הציפור, "הר אחר
ומיוחד".
היא רוצה להציץ, לפתוח שוב את כדור הארץ ולבדוק מה קרה, אבל
האדמה סרבנית, אינה מוכנה לבלוע אותה שוב בקרבה. "אני מגורשת!"
היא אומרת באימה לציפור, אך זו אינה נרעשת: רוקדת לה ברגל אחת
בכחלחלים, מערבבת אותם עם האדום ושורקת: אין לך מה לעשות שם,
בואי וציירי אתי, לכאן את שייכת. היא מושיטה לה כמה מנוצותיה
כמכחול משובח וזו שאינה יודעת בוחרת לה טורקיז בקצה המכחול
ומצטבעת בו. אחרי כן קורץ לה הסגול. פניה כעת צבועות בצבע כחול
סגול של שמיים לפני החשכה. היא אינה יודעת אם תוכל לחזור. אינה
יודעת לשם מה לה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ניסיתי פעם עם
אחד בן 15,
הייתי אז בת 13.
מאז לא ירדתי
מה-20. תלוי לאן
בעצם


מיכלי לא אונסת
קטינים


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/07 2:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר חסון-דלל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה