|
בלילה בחלום את באה
כי שם אני לא יכול לשקר
כמו בסרט אימה את חוזרת מפעם
וכל לילה הכאב מתגבר
אותו מקום
אותו סיפור
הכול אותו דבר
לחזות לך את העתיד?
הוא בדיוק כמו העבר
זו אותה אחת זו אותה הגברת
רק הכותרת משתנה
שוכב איתן
וכשלא נרדם
חושב אם את ישנה
אני מוכן כבר מזמן לסיים ת'סיפור
מכל הלב שנשאר לך לסלוח
אם רק תספרי לי את הדרך
איך לזכור - אותך לשכוח
ועכשיו את הולכת. לי זה מתאים,
אני מעולה בלשקר לעצמי,
אני רק מזכיר לך ומבקש
אל תשכחי גם לשכוח אותי. |
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.