בלי משים כך חלפו כל כך הרבה שנים
של אמיתות קשות הטופחות על הפנים
בלי יכולת לעצור לעשיית חשבון הנפש
היכן הצלחתי והיכן בוססתי ברפש.
ואולי כעת הזמן להטות האוזניים
להניח חיי על כפן של מאזניים.

לא הספקתי לומר לכולם תחושותיי
לא אזרתי מספיק אומץ לשתף בחולשותיי,
לא אמרתי די פעמים" אני אוהב"
לא צעקתי לחבר - "אני כואב",
לא נישקתי רבות שפתיים אוהבות
לא ליטפתי מספיק נשמות דואבות,
לא חרטתי לבבות על גזע אילן ענק
אף כי מאהבה חשתי מחנק.

לא ידעתי להביע ולומר במילים
משהו שיצבע את כל הצלילים,
שיוציא מליבתי את כל שאצור בתוכה
כל שרצוי להיאמר נכוחה.

רציתי לעשות כל כך הרבה דברים
לאסוף אהבות להרבות חברים
לשתף עולמי עם הסביבה הקרובה
עם יד מושטת של כל נפש אהובה.

ומאחר שלא הספקתי כה רבות
כל שנותר הוא להשקיע קשות
בלחיות... ולחיות ולהאריך את ימיי
עד שיושלם כל מאגר משימותיי.


צביקה
ספט' 2007