מיקה מור / מי יבכה כשאמות? |
שופכת מימי אל השווא,
ואין מי שישטוף,
ואין מי שילטף,
ואין מי שיהיה.
לפעמים אני מצליחה באיפוק
להתמסר אל עצמי בעצמי.
לימים מכנסת גופי לתנוחת
עובר, כבעבר.
אך כשלעצמי תמיד זוכרת,
הידידות מתיימרת להסתייג
לבדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|