החלקת בידך על הפטמה, וזאת זקורה - אך לא כמו שלך.
ופתחת את הרוכסן וראית עולם.
וכבר לא באמת הייתי שם.
ודחפת את אצבעותייך, באגרסיביות מגרה ואת גניחותייך שמעתי, אך
לא וויתרתי על האמירה.
פעימות הלב האיצו - והייתי שלך.

וליטפת ונגעת כמו שרק אתה יודע! ואת כיפתך אני מיששתי, בפי
אותך אני חשתי, יותר מבעבר, כי עתה שנינו היינו מוכנים.
וזרקת את חולצתך ומכנסייך מעולם לא היוו בעיה.
וכשהגעת אליי עד סופי, שאבת מכוחי, ובתוכי הרגשת את הרעד, את
הרטט הפנימי שאומר - שגמרת.

ולא שכחת גם אותי.

וכשכולי רטובה, עם סמניי שאלה, נשקת ללחיי.


נשארתי עם הטעם, של הסטוץ המתוק.

רק חבל שאתה לא ידעת לשתוק!