ושם, בשלהי הקיץ הגלילי
עמדתי על אם הדרך
גומעת בערגה נופים קדמוניים
שותתי יפי.
ריח מתוק ובשל עלה
מעץ התאנה שהעניף שם,
ערוי במדרון הטרשי. ואני
כמותו -
קרובה הייתי מתמיד אל סלע האם
שרשי בעורקיו,
לטופת רוח,
הלומת שלווה ואור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|