אתה מושך דליים מבאר נשמתי-
תמונות שמכבר, רגעי עבר,
דמעות וצחוק שהיו בתוכי.
צעקת לבאר וההד גבר.
אתה קוסם ניסים ונפלאות
שזורים כשני בחוטי כאב.
פניני ימיי אל-על צפות
והמלח בפצעיי צורב.
כמכשף אתה מעלה באוב
רגעים מתהום הנשייה.
הן לעולמים כך אעגוב
להחיות שממת השכחה?
3.10.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.