פרשת ויתחייל

פרק א

(א) ויאמר שר הצבא הבא לי כל בני זכר בגיל שמונה עשר
לגולגותיהם ויעש מהם הן ללוחמים והן לג'ובניקים; (ב) ויהי ערב
יום ראשון ויהי משתה גדול בנחלתם של זכרי השמונה עשרה ומטה;
(ג) ויהי בוקר יום ראשון ויעמיס עליו ילד זכר את מיטב כותנתו
סבוניו וספריי נגד יתושים; (ד) וילך הילד הזכר אל שבט הבקו"ם
אשר בנחלת השומר אשר במישור החוף.

פרק ב

(א) ויעבור תלאות מרובות בדרכו ויעשו צלמו וחותמו; (ב) וישאלו
הוא לחשבונו אשר לו תועברנה כמדי ירח מלא שכר של שלוש מאות
וחמישים ושניים שקלים; (ג) ויתנו לו שק אשר בו ימצא את כל אשר
יהיה צריך במסעו הארוך; (ד) וימדוד כותנתו הירוקה וינעל ערדליו
השחורות ויכתף את כובעו לכותפת ויהי צעיר; (ה) ויהי ערב יום
שני ויעש הצעיר עבודות מטבח ויקים אוהלו אשר הוא מקום משכבו
וישן; (ו) ויהי בוקר יום שני ותפצלו הצעירים הן למחנה שמונים
הן לניצנים הן לזיקים הן לבא"ח גולני הן לבא"ח גבעתי והן לבא"ח
צנחנים.


פרשת שוקיסט!

פרק ג

(א) וילך אמיר אל נחלת זיקים וישב שם שבוע וחודש ימים; (ב)
ויהיו עם טירונים ויתפצלו לשבטים שבט פנתר שבט פניקס ושבט
טורנדו אשר בני שבטו הם מן המתפללים; (ג) ויעש שר הצבא את בעלי
השרוכים אשר יובילו את העם בדרכו; (ד) ויבואו בעלי השרוכים
והיו הם רב"טים תשעה סמלים ארבעה סג"מים שלושה סגן אחד ורס"ר
אחד והיו מרביתן בנות;
(ה) ויבחר הרס"ר לעצמו רס"פ וייקח סמל וייתן ברזל על זרועו
ויהי סמ"ר; (ו) ויהי הסמ"ר עייף ויחוש עצמו ויתפז"מ על כולם;
(ז) ויבואו הרב"טים והסמלים ויצעידו את הטירונים אל רחבת
המסדרים המקום המקודש ביותר בכל הנחלה; (ח) ותקבצו כל השבטים
יחד שלשות שלשות ויעשו שלשה חסרה ויעמדו נוח; (ט) וייבחר אמיר
הצעיר לחנת"ר אשר הוא נציג העם השעיר לעזאזל ויקבל את בעל
הארונות בהצדעה; (י) ויבוא בעל הארונות אל הטירונים ויאמר
אליהם היום אתם עם טירונים; (יא) ויעבור טירון טירון וינגב את
שפם החלב מפיו וינקה את פירורי הבמבה מבגדי הדקרון.

פרק ד

(א) וילכו השבטים לאפסנאות ולנשקייה ויחתמו על כותנה שריון
ונשק ארוך המתאים למעמדם; (ב) ויעמדו העם בשלשות וב-ח' ויתנו
הקשבים לבעלי השרוכים; (ג) וינקו וילמדו וישתב"זו העם ויעשו
כלום; (ד) ויהי ערב יום שישי ויהי מסדר פאקים; (ה) ויעברו צעיר
צעיר בפני בעלי הפסים והשרוך ויקבלו את רוע הגזרה; (ו) אם שעה
אם שתי שעות ואם שלוש שעות;
(ז)  ויסלח בעל הארונות לקשי העורף ויקל על רוע הגזרה ויוציא
את העם שבת; (ח) ויהי בוקר יום שישי ויפקיד נשקו ויצא העם צעיר
צעיר אל נחלתו וינפוש.

פרק ה

(א) ויהי ערב שבת ויתכנן אמיר משתה גדול יחד עם חבריו; (ב)
ויחלל את יום השבת ויצא למרכז העיר וישתה ויעשן עד לא ידע; (ג)
ויספר את מעשיותיו לחבריו ויצחקו אליו כל הסובבים ויתבאס
וירגיש צעיר; (ד) ויחזור אמיר אל ביתו וישכב לישון; (ה) ויהי
בוקר יום שבת ויהי ערב יום ראשון ויתעורר אמיר ממשכבו וירגיש
שבי"זות יום א' עמוקה החודרת לנפשו; (ו) ויכן תיק ויתבאס אמיר
ויצא אל נחלת הישמעאלים עם חבריו ויתמרמר.


פרשת ויהי דפרניק

פרק ו

(א) ויהי בוקר יום ראשון ויקום אסא בן דוד כושל בן כושל ממשכבו
ויהיה עייף ושבו"ז ויפספס אסא את השיירה אל שבטו אשר בנחלת
זיקים אשר במישור החוף; (ב) ויאחר ויתחנן לגורלו אך תחנוניו
נפלו על אוזניים ערלות; (ג) ויכה בעל הפסים והשרוך את חרון אפו
על אסא ויקבל מכת יציאה מאוחרת הביתה.

פרק ז

(א) ויהי בוקר יום רביעי וינדדו עם הטירונים אל מחוץ לנחלתם
ויעשו מטווחים; (ב) וילבשו שריונם ויפשלו שרווליהם וישתו מנאד
המים ויחושו ללוחמים; (ג) ויאמר שר המטווח תהיה צלייה ויהי
צלייה וירבצו בה הטירונים וינוחו; (ד) ויסתדרו העם ב-ח' ויחלק
שר המטווח מספרי ברזל; (ה) ויכה את העם ויקרא בקול רם ונישא את
המספרים; (ו) ויקרא שר המטווח אל בעלי הפסים והשרוך ויאמר
הביאו לי עשרה עשרה ויירו בנשק; (ז) ויבואו עשרה ועוד עשרה
ועוד עשרה ויירו; (ח) ויבוא תורו של אסא הידוע לעם ולבעלי
השרוכים כדפרניק ויפלוט כדור לעבר שר המטווח ויינצל בנס; (ט)
ויקבל אסא את מלוא רוע הגזרה מכת שבת.

פרק ח

(א) ויהי בוקר יום שישי ויצא העם שבת ויישאר אסא לבד בנחלה
ויקרע את כותנתו ויתכסה באפר ויתאבל; (ב) ויצלצל להוריו ויבואו
לבקרו ויתנו לו כותנה חדשה ויפתחו שולחן ויעשו משתה לו ולשומרי
הבסיס; (ג)  ותתרומם רוחו של אסא וייפול על משכבו וישן; (ד)
ויהי ערב יום שבת וישתעמם אסא ויתהלך בנחלה ויראה פרצה בגדר;
(ה) וישפר הופעתו ויצא דרך הפרצה והיה לבן-חורין; (ו) ויבואו
חבריו לאספו ויצאו וישתכרו; (ז) ויראה אסא את בעל הארונות
במלוא הדרו וינסה להתחמק ממנו; (ח) אך תחבולותיו של אסא לא
צלחו ובעל הארונות הבחין בו אך לא אמר דבר; (ט) חזר אסא לנחלתו
ולא ישן כל אותו לילה.

פרק ט

(א) ויהי בוקר יום ראשון ויחזור העם לנחלתו ויעמדו ב-ח' עם
בגדי הדקרון מלבד אסא שלבש את כותנתו; (ב) ויבוא בעל הארונות
ובעל הסיטרואן והכרס בפני העם; (ג) ויצווה בעל הארונות על העם
ללכת בעקבות בעל הסיטרואן ויקציב להם זמנים; (ד) ויקרא בעל
הארונות לאסא וייתן לו מכת שבת נוספת ויאמר לך חזור לשבטיך;
(ה) וילכו השבטים ארבעים שניות ברחבי הנחלה עד להגיעם לפרצה;
(ו) וייתן להם קש וטיט ויצווה עליהם לסתום את החור; (ז) ויעבדו
עם הטירונים בפרך ויכה בהם בעל הסיטרואן ויאשימו העם את אסא
ברוע הגזרה; (ח) ויבוא ערב יום שני ויעשו בני שבט טורנדו שמיכה
על אסא וישתוק ויקבל את עונשו.


פרשת שבת

פרק י

(א) ויהי בוקר חמישי ויגלה העם כי הוא נשאר שבת; (ב) ויתמרמר
העם כי זו שבתו הראשונה וינסו להוציא גימלים; (ג) וילך אסא אל
החופ"ל ויבכה ויאמר כי יש לו כאבים בראשו; (ד) וייקח החופ"ל את
מדדיו והיו לתקינים וייתן לאמיר קלגרון ואקמול וישלח אותו חזרה
לדרכו; (ה) וילך אמיר אל החופ"ל ויאמר כי נפצע ברגלו ובטנו
כואבת; (ו) וייקח החופ"ל את מדדיו ויצלח אסא להעלות את לחץ דמו
בעזרת תחבולה שלמד כשהיה עם חבריו בנחלת הישמעאלים ויראה את
הרופא; (ז) וייכנס אמיר אל רופא האלילים דוקטור אלון וינפח את
בעיותיו ויבכה; (ח) רופא האלילים שכבר מנוסה בתחבולותיו של עם
הצעירים נתן לאמיר משחה נגד פטריות וכדורים נגד שלשול ושלח את
אמיר חזרה לדרכו; (ט) וילכו עם הצעירים אחד אחד אל רופא
האלילים איש איש עם סיפורו אך אוזניו ערלות וישלח את כולם
חזרה; (י) ויקבל העם את רוע הגזרה וילכו לשק"ם ויצטיידו בסחורה
הטובה ביותר אשר ניתן להשיג וילכו אל הרוכל וישלמו במיטב כספם;
(יא) ויהי ערב יום שישי ויאמר בעל הפסים והשרוך אל העם כי זו
שבת שמירה, ויהי שניים בש"ג שניים בתצפית ושניים בפטרול ויעש
החנ"תר רשימת שמירה.

פרק יא

(א) ויהי בוקר יום שישי ויהי זה יום חם מן הרגיל ותרבוץ בצורת
קשה על כל הנחלה; (ב) ויבואו למסדר בוקר כמדי יום ביומו עם מדי
הכותנה שלהם; (ג) ויבוא אסא למסדר עם מדי דקרון במלוא הדרו;
(ד) וישאל אותו בעל הפסים והשרוך מדוע הנך לבוש בדקרון ויאמר
אסא כי אחיו רפי בא מארץ יורק הרחוקה והוא עשה מרחק רב מאוד;
(ה) ויתחנן אסא לצאת לראות את אחיו אך תחנוניו היו לשווא וכי
סיכוייו לצאת הם כמו שיפלו מן השמים צפרדעים; (ו) ויבכה אסא
כיוון שזו שבתו השנייה והוא סוגר עשרים ואחד ימים ויישאר אסא
עם מדי הדקרון כל היום ויזיע המון; (ז) וילכו שניים לש"ג שניים
לתצפית ושניים לפטרול; (ח) ויהי מסדר ניקיון גדול וינקו את כל
הנחלה ולא יעמדו בזמנים וינקו שוב.

פרק יב

(א) ויהי ערב יום שבת ותיכנס כל הנחלה לנוהל שבת ויאמר בעל
הארונות לעם כי זהו יום השבת ותיפסק כל המלאכה וילכו בעלי
הפסים והשרוך ובעל הארונות אל אוהליהם וילכו הצעירים אל
אוהליהם שלהם וינוחו; (ב) ויראו כי נשארו לבד ללא מנהיג ויעשו
משתה גדול ויסטו מדרכיהם הטובות ויעשו להם עגל גדול מבמבה
וקרניו היו מביסלי ויסגדו לו וישמעו לכל הוראותיו;
(ג) והיו לשעות המאוחרות של הלילה ויעשו רעש גדול ויפריעו לאלו
שזו נחלתם בדרך קבע ויחזרו בעלי השרוכים ובעל הארונות; (ד)
ויכעס מאוד בעל הארונות למראה עיניו ויוציא ארונותיו ויציג
אותם בפני העם ויאמר בושה וחרפה האם שכחתם את דרכיכם הטובות
והאם שכחתם על איזו אדמה קדושה אתם עומדים; (ה) וישליך את
ארונותיו על הרצפה ויתנפצו ויצווה על העם לעלות על מד"ס; (ו)
ויעלה העם על מד"ס ויאמר בעל הארונות אכלו את אשר בניתם לעצמכם
ורוצו על נפשותיכם; (ז) ויאכל העם את עגל הבמבה וכי היה גדול
מאוד ויקבל כאב בטן וירוץ בסיבובים בכל הנחלה; (ח) וירוץ העם
כשתי שעות ויקיאו את נשמתם ויפלו למשכבם.

פרק יג

(א) ויהי צהרי יום שבת ויקום העם ממשכבו ויתחפ"שן ויעש שמירות
איש איש בתורו; (ב) ויהי תורו של נועם בן סמי בן מסוממי לעלות
לתצפית השמירה; (ג) ויעל נועם לתצפית כשבידו האחת נשק ובידו
השנייה עשב אשר השיג מהישמעאלים; (ד) ויעשן נועם את העשב
ותעבור שמירתו במהרה ויהי מבסוט ויעש כך גם בש"ג ובפטרול; (ה)
ויעבור בעל הפסים והברזל על הזרוע על פני נועם ויריח ריח מוכר
ויעש חיפוש על נועם וימצא עליו עשב ירוק וידע אשר זה חומר טוב
מהישמעאלים; (ו) וישאל בעל הפסים והברזל את נועם מאיפה זה
וייתמם נועם ויעמיד פני תמים וינסה להכחיש כל קשר לעשב כיוון
שידע שיצטרך לברוח לעיר מקלט;
(ז) ויחרים בעל הפסים והברזל את העשב הירוק וילך לחדרו וינעל
את הדלת ויעשן ויתמסטל ויהנה וישמור את אשר ראה לעצמו; (ח)
ויהי נועם אוכל סרטים כל אותם ימים ויחר על נפשו.


פרשת ויהי אס"ק

פרק יד

(א) ויהי בחלוף הימים ויתרגלו השבטים לנחלתם החדשה ויפסיקו
ללכת בדרכו של בעל הארונות; (ב) וילמדו העם את שמם של בעלי
הפסים והשרוך והארץ הייתה תהו ובהו; (ג) ויזהירו בעלי השרוכים
סיוון ורונית את העם וינבאו נבואה אשר אם ימשיכו בדרכם לקרוא
לבעלי השרוכים בשמם תבוא אליהם מכת יציאה מאוחרת; (ד) וייזהר
העם ויחדל מדרכיו הרעות ויבצע זממו רק בסתר וימציא כינויים
למפקדיו; (ה) ותהיה סיוון לבמבה אדומה ורונית לדנוור ואורן
לתימנייה ומעיין לכוסית ובעל הארונות דודי ייקרא פדידה.

פרק טו

(א) ויחושו בעלי השרוכים את האס"ק ויחלו לעשות גם הם שכונה;
(ב) ויבואו אל הטירונים ויאמרו להם הנה בא אליכם צעיר חדש אשר
עבר לנחלתנו מנחלת מחנה שמונים; (ג) שמו הוא גל בן דוב'לה בן
פו והוא שקט מאוד ויש לעזור לו בכל אשר יצטרך; (ד) וימנו את
אסא לדאוג לצעיר החדש ולהדריך אותו; (ה) ויתהו כולם מיהו גל בן
דוב'לה בן פו; (ו) ויביאו בעלי השרוכים את גל ויהיה בובת דוב
פנדה לבושה בכותנה ירוקה; (ז) ויביאו אותו לאסא אשר הוא אחראי
עליו ויסחב נשקו ויסתובב אתו יומם וליל ויהיה חלק מן המצבה;
(ח) ותצחק כל הנחלה צעירים ושרוכים כאחד על אסא ועל חברו החדש
ויעשו אותו ללעג; (ט) לאחר שלושה ימים ושלושה לילות הוחלט על
מבצע חיסולו של דובי גל; (י) וילכו כל עם הטירונים אל רחבת
הדגל וקשרו את דובי גל ויסקלוהו באבנים ויהי קשור על הדגל כל
אותם ימים.

פרק טז

(א) ויהי שבוע לפני שיתפצלו עם הטירונים לשבטים ולנחלות אחרים
ויחושו אס"ק באוויר ויעשו שכונה; (ב) ויזדכו על נשקיהם וירגישו
הקלה; (ג) וימשיך העם בשכונתו ויבוא למסדר הבוקר עם קסדה לראשו
שריון לגופו ובמקום נשקו על כתפו שם כל העם הן מגבים והן
מטאטאים ויעמדו למסדר; (ד) ויבואו במבה אדומה ודנוור לעשות את
המסדר ויראו את אשר מתרחש וינסו להסתיר את צחוקן; (ה) ותהפוך
במבה אדומה לאדומה עד מאוד ותחל להתחכם עם העם ותצווה לעם
לעשות נקנ"ש עם המגבים והמטאטאים; (ו) וינקו ויקרצפו את כל
הנחלה אך יעשו זאת ברוח טובה ויצחקו על מעשיהם.

פרק יז

(א) ולא יעמדו בזמנים ויצחקו במסדרים ויקבלו שעות רבות וחסרות
ערך ביציאה; (ב) ויחלו בהכנות לטקס הסיום ויבוא בעל הסיטרואן
והכרס אל העם ויצעיד אותם בשלשות; (ג) ויבואו משפחותיהם אל
נחלת זיקים ויהי טקס מרגש ויישבעו אמונים וירגישו עצמם לוחמים
אמיצים וגיבורים על כך ששרדו שבוע וחודש בנחלת זיקים; (ד)
וישברו דיסטנס עם בעלי השרוכים וישפכו אחד על השני מים; (ה)
ויצאו כולם למשתה גדול אשר בו נפרדו כולם ויצחקו ויבכו, וילכו
צעיר צעיר אל ביתו ולא יחזור לנחלת זיקים לעולמי עולמים; (ו)
ויתפצל העם אל נחלות רבות אחרות אשר מכילות עמים ותיקים
ומגובשים; (ז) ויתבוללו צעיר צעיר בנחלותיהם החדשות וישכחו את
עברם ויאמצו את מנהגי אותו עם.