געגועי לפרה, לא אדע מנוח בקרה.
מתגעגע לעטינים, שבלילות קיץ חמים היו מרנינים.
אח, פרתי פרתי, וכי למה עלית על מוקש צבאי?
ואח, מכה הגורל, ראיתי נשק ממש צבאי.
עוד זוכר אני ניגנתי לך שירים עצובים,
ואפילו המוזות במעמקים התמלאו ברחמים.
אז איפה את פרתי, חמדתי!?
אם לא תחזרי, יהיה קץ מר לנשמתי!!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.