והנה היא יצאה ממתחת למיטה
תפסה את מקומה האמיתי ליד השידה
ואולי כשאודה שאני עצובה
היא תתפוס את מקומה הטבעי במיטה
ואם אני ממש אהיה גיבורה גדולה
וממש ארצה לא לעשות מהומה
אז אצעק בקול חלוש
בקול דממה
ואומר כמה שאני אוהבת אותך
ואצעק על זה שאני מכאיבה
ואוהבת רק כמה שאני יכולה
ורוצה שתיהיה שמח
ואם לא איתי אז עם אחרת
וכבר לא איכפת לי מרגשות
כי כבר אותם אני מתחילה לעבות
ממש כמו איך שאתה מקשיב

וכמו שאני מרגישה עכשיו,

24 צבעים יש לי בקופסת צבעים
ובינתיים רק אחד עומד בחוץ
מושך אותי אליו
אל האפלה שלו
אל המיסתורין שבו
והרמקולים מוציאים צלילים מיוחדים
ואני רוצה להוציא את אותן מילים
את אותו צירוף של אותיות
את אותו כאב שלא יכול לשתוק

והנה אחר
מדבר ושואב עוד חלק ממני

וזה נורא כואב
אבל אני פה,בשבילך.

ואני משקרת גם לך
אומרת שאני כאן
ואני חזקה
עומדת מול כולם
מול כל העולם
פורסת ידיים
ואומרת שאני בלתי מנוצחת
ואין דבר שעומד בפני הרצון
ואין דבר שיפיל אותי
כי אני בפסגה
אבל אני רואה את התהום מקדימה
ואני נופלת לתוכה
ומה שאתם רואים שם
אותי
עומדת על הפיסגה
זאת הולוגרמה זולה
ואם לא שמתם לב
אולי אתה לא באמת מסתכלים עליי

אולי אתם לא רואים
אבל

הנקודה הקטנה הזאת שנופלת למטה

נפערת כחור שחור
ושואבת הכל לתוכה
היא אני