ביום חמישי לפני חודש בערך, הלכתי לסמטה מאחורי חנות הגלידה
להשתין, זה היה כמה ימים אחרי שהכלב שלי נפטר והרגשתי די בודד,
בכל מקרה היה שם איזה הומלס אחד, הייתי בטוח שהוא ישן אז
החלטתי שאני אעשה את זה מהר ואלך, אחרי שגמרתי, הוא פתאום
התעורר ושאל אותי איך היה. אמרתי לו שהיה נהדר, הוא קם הסתכל
אליי ישר בעיניים הושיט את היד ואמר לי "שלום, אני אלוהים, אבל
אתה יכול לקרוא לי ה'" הושטתי את היד בחזרה ואמרתי "מגניב, אני
יואל, אבל אתה בטח כבר יודע את זה".
מפה לשם אני ואלוהים התחלנו להסתובב ביחד, אני הייתי בא לסמטה
שלו מידי פעם, הוא היה בא לישון מתחת לבניין שלי, היה נחמד.
שאלתי אותו פעם אחת איך זה שהוא אלוהים והוא הומלס שישן בכל
מיני חורים עלובים שאנשים משתינים בהם, הוא הסתכל עליי, הסתכל
על הרצפה, ראיתי את העיניים שלו מתחילות לדמוע, הוא הסתכל אליי
בחזרה, לקח נשימה עמוקה וענה "אנשים כבר לא מאמינים כמו פעם
יואל, פשוט לא."
הסתכלתי עליו, חשבתי רגע ופשוט נתתי לזה לצאת.
"מה הפלא שאנשים הפסיקו להאמין בך?" הטחתי בו "היית כאן בשביל
מישהו מאיתנו ב2000 שנה האחרונות? אנשים תמיד אומרים שאתה צריך
לעזור לעצמך ואלוהים יהיה שם בשבילך לחיזוק, אבל זה לא באמת
עובד, יא חתיכת חרא יומרני, אנשים מקדישים את החיים שלהם
בשבילך ואתה, אתה עומד שם, ולא נוקף אצבע לעזור להם, אתה אולי
לא יכול לעזור לכולם, אבל יש אנשים שזה פשוט מגיע להם, והחיים
לא חייבים להיות לא הוגנים כל הזמן, חשבת על זה פעם? כל כך
הרבה פעמים התפללתי שתעזור לי רק טיפה, תן לי רק קצת בשביל
להמשיך הלאה, וגם את העשר אחוז האלה לא עשית בשבילי. איפה
היית? איפה אתה היית שכל החיים שלי התחרבנו? איפה היית שכל
העולם איבד את האמונה שלו? היה לך אותנו, את כולנו, ופספסת."
אלוהים הסתכל עליי, במין מבט של הבנה שמהול בבחילה קשה, משהו
לא הגיוני, אבל הוא אלוהים אז אני מניח שהוא יכול לעשות הכל.
האמת שאלוהים הסריח קצת כאילו הוא שתה יותר מידי וודקה. בכל
מקרה, נראה לי שעל פי המבט שלו הוא הבין שאני צודק, וכנראה שכל
מה שאמרו לנו עד היום על איך שאתה צריך לעזור לעצמך ואלוהים
יהיה שם לחיזוק או איך שאלוהים תמיד שם וכל ה-"יכול להיות יותר
גרוע" ו-"הכל משמיים" האלה הם סתם דיבורים מפגרים של אנשים
שעוד לא פקחו את העיניים למציאות.

"אתה יודע" אמר לי אלוהים אחרי כמה דקות "נראה לי שגם אני
הפסקתי להאמין בעצמי, מה הטעם. מה הטעם?"
נראה לי שהוא אף פעם לא היה בדכאון כזה, האמת שקצת רחמתי עליו,
למרות שידעתי שאלוהים או לא, החיים של כולנו מסריחים והוא הדבר
היחיד שאני יכול להאשים במצב הזה.
אחרי כמה דקות אלוהים אמר שהוא חייב לחזור לסמטה שלו, מין
תירוץ שיפתור את שנינו מהמצב המביך הזה, אלוהים התחיל לחצות את
הכביש ואז משום מקום עברה מאזדה 6 ופגעה בו.
"אלוהים מת" חשבתי לעצמי, נראה לי שכבר קראתי את זה באיזשהו
מקום.
אני לא מאמין שהנהג השיכור הזה כרגע דרס את אלוהים למוות ולא
שם לב, ואיך לעזאזל, אם הוא אלוהים, איך הוא לא שם לב למכונית
ששועטת לעברו במהירות של 150 קמ"ש?
כנראה שהוא לא כזה מיוחד אחרי הכל.