[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו שדה
/
סיפור אימה לפני השינה

הגענו אל דלת ביתי סופסוף, השעה היתה שעת ערב מאוחרת.
לקחתי את ידה בידי, "אחריי", אמרתי שמח בליבי שהצלחתי להביאה
מהדייט אל מעוני הצנוע.
"היכנסי ושבי-נא", אמרתי והתיישבתי לצידה על ספת הסלון והחלתי
לנשקה.
"רגע רגע לא מפריע לך שאני עיוורת חרשת ואילמת?", כתבה לי
במכונת הכתב ברייל שלצידה.
"מותק בשבילי את הכי יפה בעולם, אז מה זה משנה", כתבתי לה חזרה
והמשכתי לנשקה.
"תודה אתה חמוד", כתבה והחזירה לי צרפתיה לוהטת.
"קצת צפוף ולא נוח פה, שמא נעבור לחדר-שינה", אמרתי ולקחתי ידה
בידי מוביל אותה לחדר-מיטות כשמכונת הברייל בידי השניה.
השתרענו זה לצד זו מתגפפים, הפשטתי אותה אט אט ונגלה לי גוף
פצצתי! לא יכול לשמור על איפוק יותר גחנתי מעליה שלפתי את
הזרנוק והתחלתי לפמפם במלוא הכוח.
"אחחחח...  כןןןןן... יה בייבי תביא לי אותו", כתבה לי במכונת
הברייל תוך-כדי כשבידה השניה היא שורטת את גבי ללא-רחם
בציפורניה המשוייפות.
עוד אני מתלהב מגביר את הקצב עוד יותר ובלהט, לפתע נשמע קול
פתיחת דלת הכניסה ורעש טפיפת צעדים של מישהו, אני מסובב ראשי
אחורה בחשש-מה והנה עומד מולי בכבודו ובעצמו:
מויישל'ה השכן הפנסיונר הנודניק שלי שנוהג בבית שלי כבשלו,
נכנס ויוצא בלי לדפוק לי הרבה חשבון.
"לא מויישל'ה לא עכשיו", אני אומר לו נבוך כולי.
"מה זה אתה עושה חגיגות ולא מזמין אותי", אמר מויישלה והתיישב
בכיסא שלצד המיטה מביט בנו בהנאה לא מוסתרת.
"נו באמת מויישל'ה, אני ברגע אינטימי סוער עכשיו, אני מבקש
שתלך", האדמתי מרוב מבוכה.
"חמודי מה אתה מתבייש אני כבר ראיתי הכל בחיי, אצלינו בפלמ"ח
היינו מזדיינים חופשי בקומזיץ לעיניי כל, אתה לא רוצה לדעת
איזה מופע פורנו סוער היה לי עם נתיבה בן-יהודה, מה חשבת שעשו
אותי באצבע. חוץ מזה תראה לה זה לא מפריע בכלל, היא הרי לא
אומרת כלום", הוא אמר.
"בטח שזה לא מפריע לה", אמרתי בקול עצבני, "הבחורה עיוורת חרשת
ואילמת, היא לא יודעת שאתה פה אפילו. אם לא שמת-לב לא הפסקתי
לרגע את האקט איתה שלא תרגיש בנכחותך חלילה, אז אני מבקש
שתתפנה מכאן מיד מויישל'ה".
"וואוו...עיוורת חרשת ואילמת, מה אתה אומר", אמר בהתלהבות
"ואיך קוראים לעלמה הנאוה"?
"שמה הוא- התשובה הישראלית להלן קלר", אמרתי בחוסר רצון.
"וואוו שם ארוך, אבל מאוד יפה ומיוחד", אמר מויישל'ה.
"או קיי ועכשיו תואיל בטובך לעוף מפה מויישל'ה".
"רגע רגע למה שרק אתה תחגוג, תן גם לי סיבוב עליה, בחייך כבר
לא זיינתי 30 שנה בוא נתחלף היא לא תרגיש ואני לא אזוז מפה עד
שתתן לי", הוא איים.
"אממ...אוקיי אם זה מה שיעיף אותך מפה", אמרתי בעצבים וקמתי
מעליה.
"אל תפסיק תמשיך עוד מתוק שלי", היא כתבה במכונה.
"אל דאגה התשובה הישראלית להלן קלר, הולך רגע להשתין וכבר
חוזר", כתבתי לה חזרה.
"יאללה מויישל'ה תחליף אותי", אמרתי והתיישבתי בכיסא תשוש
כולי,
מויישל'ה רכן מעליה והתחיל לפמפם:
"אחחח... כן מיידל'ה... מויישל'ה יעשה לך טוב...", צעקות
גניחותיו החרידו את הבית, "אחחח... זיסל'ה שלי בואי למויישה...
כןןן ..."
"וואוו חזרת עם אנרגיות חדשות, לא ידעתי שאתה יכול לזיין ככה",
היא כתבה במכונה.
"כןןן מיידל'ה... אחחח... כןןןןן...", הוא צעק "אייי
איייי...", ופתאום הפסיק וקפא כמי שלקה בדום-לב.
"מה קרה מויישל'ה", שאלתי בדאגה ואז לפתע הגוף שלו התחיל לפרפר
כפי שקורה לעצבים כשבנאדם שובק והוא התחיל לפמפם מעלה מטה
בטירוף כמו מכונת סקס בלתי ניתנת לעצירה.
"אוו כןןן... עכשיו אתה עושה לי את זה... כןןן תמשיך...
אניגומרת, גומרתתתת...", כתבה באקסטזה כשהיא באורגזמה של החיים
שלה.
איך שהיא גמרה מויישל'ה שבק כליל והפסיק לנוע.
המום, ואובד עיצות לרגע קט, התעשתתי מיד ופניתי לעברה:
"אני הולך להתרחץ תישארי לשכב פה בנתיים ותנוחי", כתבתי לה
והסרתי את מויישל'ה ז"ל מעליה.
"יא אללה... מה נפל עלי", אמרתי לעצמי, "עכשיו תבוא משטרה ,
בלאגנים , חקירות, יאשימו אותי ומי תעיד לטובתי? התשובה
הישראלית להלן קלר? שלא רואה , לא שומעת ולא מדברת, ראבאק מה
אני יעשה עכשיו".
ואז הבזיק במוחי רעיון- נזכרתי במסור השרשרת החשמלי שהלווה לי
חבר בזמנו להוריד איזה עץ בגינה שהפריע לי, חיש-קל פרשתי סדין
לבן על רצפת המטבח, הנחתי את מויישל'ה החביב ז"ל והתחלתי לבתר
אותו במסור הנ"ל לחתיכות קטנות, את החתיכות הקטנות זרקתי לתוך
הבלנדר.
"איזה מזל שהבלנדר בדיוק חזר מתיקון", מלמלתי לעצמי.
כשסיימתי עם הבלנדר שפכתי את מויישל'ה החביב לכיור ואמרתי
קדיש( בכל-זאת צריך לכבד את המת).
עוד אני מסיים לשטוף את הבלנדר נחה על כתפי מאחור יד שהבהילה
אותי, הסתובבתי והנה עומדת מולי התשובה הישראלית להלן קלר.
"אה זה את", אמרתי מנסה להירגע.
"אני צמאה", כתבה לי במכונת הברייל שלצידה.
"יופי, אני אכין לך מילקשייק הבלנדר כבר חזר מתיקון", כתבתי
לה.
הנחתי על השיש את המכשיר והלכתי עם התקע לחברו לחשמל, איך
שחיברתי לחשמל המכשיר התחיל לעבוד, הסתובבתי וחשכו עיניי נוכח
המראה שנגלה לי- חצי מידה של התשובה הישראלית להלן קלר היתה
בתוך הבלנדר שהוכתה בהלם בכלל, מהר שלפתי את התקע מהחשמל
והוצאתי את חצי היד שנותרה לה.
"מה עשית לי, קטעת לי את היד", היא בכתה, " עכשיו אני לא רק
עיוורת חרשת ואילמת אני גם גידמת, אוףףף איזה כאבים", כתבה ביד
השניה.
"לא נורא מותק יום-יומיים וזה עובר", נסיתי להרגיעה.
"איזה יום-יומיים ובכלל איזה גבר יסתכל עלי עכשיו, קודם לפחות
היה לי גוף טוב", כתבה והמשיכה למרר בבכי.
"זה אולי קצת מכוער, אבל אם גם היד השניה שלך היתה גדומה והיתה
סימטריה, בעיניי זה היה מאוד סקסי" כתבתי לה.
"סקסי? אתה חושב?"
"אני חושב, חושב!!! כתבתי בהחלטתיות.
"אוקיי אז בוא נעשה את זה", הסכימה בניד ראשה.
סימנתי את ידה במקום שהחיתוך אמור להתבצע והכנסתי אל הבלנדר.
התוצאה היתה מושלמת הסימטריה בין שתי הידיים היתה מלאה.
"אוףףף כואב לי", כתבה במכונת הברייל באצבעות רגליה שעוד נותרו
לה כשהיא ממררת בבכי.
"מה חשבת מותק, בשביל יופי צריך לסבול", כתבתי לה.

"טוב מותק השחר עוד מעט עולה ומצפה לי יום עבודה קשה, אז בואי
נלך לישון קצת".
חזרנו לחדר השינה, כסיתי אותה ונשכבתי לצידה מנסה להירדם.
וגם לכם קוראים חמודים שלי הגיע הזמן לישון, אז חלומות מתוקים
שיהיו ורק תיזהרו שאני לא אבוא אליכם בחלום עם הבלנדר שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם צמר כבשים
עשוי מכבשים,
וצמר עזים עשוי
מעזים, ממה
עושים צמר סקוטי
משובח?


רמבו 2 תוהה


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/9/07 1:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו שדה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה