הפנים שלך עוד מחייכות אליי, חיוך רחב חסר שניים
עבר לו יום, עברו שבעה, עברו שלושים ובינתיים
אתה ממשיך עוד לחייך, גם כשפניך מיטשטשות לפעמים
עולה בי צחוק וגעגוע, והבכי מגרד לו מבפנים
עתה אתה כבר לא אתי, אני עני מאב
החיוך שלך שידע איך להצחיק, עושה דבר הפוך עכשיו
רק התמונה שבסלון ממשיכה להתקיים כאילו כלום
והחיוך שלך, חסר שיניים, הפך להיות סיפור חתום
עבר לו יום, עברו שבעה, עברו שלושים ובינתיים
יעברו שנים עד שתחייך שוב, בשבילך אחייך כפליים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.