1.(ספטמבר)

אני מדליקה מזגן רק בשביל לראות איך העור שלי מתרגש לבואו של
הסתיו. נקודות שבריריות של שמחה נולדות ומתות בי בהנף אשליה.
כולם עכשיו כותבים על החורף.
עוד מעט העולם יראה מכונס יותר, והחיים לאטיים
אולי הגשם יכסה את הרעש
של הרגליים הרוקדות שלי.
כשחשוך
אני פורחת.


2.(לילה)

אלהים מדבר אליי דרך מספרים.
בשעון, בשירים, במכוניות.
לפעמים, אני עוצמת עיניים ובודקת את אלהים בתוך ספר.
אחר כך, קל לי יותר לישון.
לפעמים, הכוכבים נראים לי כמו
אלפי מצתים בשמיים
ואז אנחנו השיר השקט של ההופעה.
בלילה
החיים הם מדרגות לגן עדן.
אם אלהים קורא את השירים שלי
אני רוצה הדרן.


3.(עונות)

היינו
כל מה שחומרים לא יודעים להיות.
ולא הספקת להכיר את נקודות ההתרגשות שלי
במגרעת של העורף,
או את טעם הערמונים בגומות שלי בגב,
וכמה רציתי לטעום לך את הרקות.
אבל הנה אני שוב מתחילה סיפור מהאמצע,
תן לי להיות לך, העונה החמישית.
(שמעת פעם הצעה רומנטית מזו?)



4.(בוטניקה)

בכל הפעמים שהייתי לך שקט
חשבתי
הנה הוא סופר את הניצוצות שבי
והחיים נעו כמו ברוטב פנינים
או שאולי המילה היא: אלמותיות.
(אמרת לך שיש לי משיכה לדברים שלא קיימים)
אם אי פעם הבנת אותי,
אהבה לא צומחת מהבשר אלא בתוכו.



5.(משהו באויר)

וכשהאויר יאבד מכובדו וסמיכותו
אצא להקשיב לתחושות של הדשא.
אכין לי ליקר של צוף וכפות רגליים ערומות
לרקוד אל השמיים
ולתת לגוף להתרגש מהרוח בעצמו.
אחר כך זה קל,
מדרגה
ועוד מדרגה.