[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורן קנפו
/
אוטובוס

ככה זה באוטובוס נסיעות ארוכות ומשעממות והכי גרוע זה הפרטנר
שלך לנסיעה! למה פרטנר? בגלל שזה כמו בסקס - עד סוף הנסיעה הוא
מזיל עליך ריר, נרדם לך על הכתף, משנה עשרות תנוחות, נוחר,
מדבר שטויות ובסוף מעשן!
אבל הפעם ההשגחה העליונה לצדי וצ'ופרתי. "בלונדינית", חברים.
מהרגע הראשון הייתי מבסוט - שער גולש וזהוב כמו חוף הים
בראשון, עיניים ירוקות וגוף של מישהי מערוץ האופנה (לא שאני
רואה באופן קבוע, רק מתעדכן בחידושי לבני הנשים בעולם כמובן...
ופעמיים בשבוע). אני מכיר כמה בחורות שהיו נותנות פה מחמאות
שהיו מובילות למחלות עור קשות ואבדן ראייה. אז מה נשאר לברר?
נכון, ה"שכל". מה שנכון נכון, גם אם היא 60 90 60 ייתכן ש
"יוסטון יש לנו בעיה"... כי פגשתי הרבה נקבות חמודות בחיי
שנראו טוב אבל עם מוח שעבר בלנדר.
אתה מנסה קצת תחכום, מעט טקטיקה ואתה שומע גלגלי שיניים רצים
שמתחננים לטיפה שמן מכונות, אז התחלתי! שאלתי אותה בחינניות של
שי גבסו "רוצה מסטיק?" והיא ללא בושה מיותרת ענתה "למה לא?"
ראיתי שאחרי עשר דקות היא עדיין עם העטיפה ביד אז התחכמתי
ושאלתי אותה "נקשרת קשות לעטיפה?" טוב, היא צחקקה קצת ואז
התפניתי להתקפה מלאה.
"אני לירון", אמרתי והיא אמרה לי את השם הכי סקסי ששמעתי
מבחורה מזה 24 שנים. "אני שונית." ת'אמת? כבר באותו רגע
דמיינתי את ההזמנות לחתונה שלנו ויכולתי לראות את עצמי שובר
כוס בחתונה שלנו... דיברנו על צבא, על החיים ואפילו קצת מוזיקה
ובעיקר ניסיתי למצוא נקודות משותפות. הרי בניתי לפחות על ארבעה
ילדים עם המלאך הזאת.
שלחתי פה ושם כמה בדיחות למרות שאני לא ממש נאור ציון אבל
מחזיק כמה בדיחות לשעות קריטיות (כמו להתחיל עם מכוערות
בדיסקוטק אחרי שלא זיינתי חודשיים).
העניינים זרמו ממש אחלה ואני מבחינתי האוטובוס הזה יכל לנסוע
גם ליפן. זו פעם ראשונה שנסיעה לאילת עוברת לי ממש סבבה ועוד
עם פוטיציאל לקשר מינוס זיון. אני חייב לציין, האופטימיות דפקה
לי ת'שכל עד כדי כך שאפילו הנהג שלנו, שבממוצע כל ארבעה
קילומטר נסיעה עושה מאתנו פוטנציאל למלאכים, נראה דווקא בחור
נחמד (מאלה שמנגבים בדוך ולא בסיבוב!).
עוד שלוש שעות נסיעה ואני עוד מעט חוטף את האוטובוס ישר לסיני.
השעה הייתה כבר שש והראש שלה היה שמוט לי על הכתף, רדומה חמודה
כזאת. אחחח... יש אלוהים והוא בהחלט אוהב אותי! הייתי צריך
לבחור בש"ס או לעשות משהו שיראה לו שאני עדיין יהודי ששמח
שההיסטוריה שלי נתמכת בספר קטן שמוציאים יותר מפעם בשבוע
בקידוש של שישי. תודו, החתיכה הזאת שמורידים לך מהזין לא ממש
עושה אותך בדיוק מורעל ספרי תורה! תראו לי גבר שמוכן לתרום
שלושה סנטימטר בשביל האמונה, או אישה אם אנחנו רוצים להיות
פמיניסטיים.
ליטפתי לה את הראש ומריח השמפו שלה נפלטה לי נשיקה על המצח
שלה. היא הרימה את הראש והמשכנו משם בנשיקות קלות קלות עם המון
גיפופים. למזלי מאחור היה ריק, לא כמו בדרך כלל בנסיעות שאתה
נופל על שתי בחורות אתיופיות שמדברות באמהרית ואתה מרגיש חלק
מהערוץ הקהילתי שלוש שעות, ובסוף מתחשק לך להסיע אותן לנתב"ג
ולדחוף אותן על מטוס המטען הראשון שיוצא לנמיביה.
המשכתי בחוצפתי (של שי גבסו כמובן) ואני שולח יד לחזה שלה
וממלמל את תפילת הדרך שזה הקטע הדתי היחיד שאני מכיר מנסיעות
מרובות. אם יש משהו שיותר מדליק אותנו מחזה של בחורה זה העובדה
שהחזייה שלה מושקעת, כי אנחנו פשוט מפתחים אין-ספור רעיונות
לסרטים כחולים שלא יצאו לפועל. אני ממשיך למטה ושוב שומע את
הקול של הרב בחתונה שלנו. אני מגיע לקצה שמלת הקיץ המטריפה שלה
ושולח את היד למקום שבו הייתי הכי פחות מוכן למצוא את מה
שמצאתי ושמעתי כוס מתנפצת. הכוס השבורה כבר לא הייתה כבר חלק
מהחתונה! מצאתי משהו שלא בדיוק התכוונתי למצוא אותו, במיוחד
באוטובוס לאילת, אולי בתאילנד, ולפחות לא אצל בחורה.
אחרי שווידאתי שזה לא שלי וששלי עדיין במקום ולא יכול לזוז!
הוצאתי את היד וקמתי ממש ברוגע, הלכתי לשבת ליד הנהג, עדיין
ברוגע. שום טקס דתי לא יתפתח לידו ומוזיקה חסידית רק ברדיו זה
בטוח!
תראו! אין לי בעיה עם חופש דת, הומוסקסואלים, צמחוניים, קצינים
בקבע, או סתם תל אביבים מוגבלים, אבל לא לספר לבעלך לעתיד
ששכחת לשחרר את הלוויתן, לפרק את הכרובית, למכור את הלחמניה או
איך שתרצו לקרוא לזה???

מאז אני טס!
יותר קצר, יותר יקר, יותר קרוב לשמים, יותר צפוף, יש שתייה,
הדיילות בסדר ואת הטייס לא רואים!!!
והכי חשוב, אין מושב אחורי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אשמתי שהחילים
לא הבינו שרק
צחקתי?





אדולף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/07 15:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורן קנפו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה