שרון גל / אחת ולתמיד |
קוראים אותי להתעורר
אחת
ולתמיד.
וככל שאני פוקחת עפעפי לבי,
גדל הכאב ולובש את מחלפות העור שלי -
ביתי.
ועד שסוף-סוף יש לי בית,
אני נקראת
לחלוק אותו
עם כל העולם.
שורשי עצים
מתחילים לחדור את עורי
וציפורים
נודדות בדרכי הנשימה שלי
דמעותיי
הפכו לאגלי אוקיינוס
וברחמי שוכן
בן-אדמה אמתי.
אני חולקת את ביתי
אשר ניתן לי.
בגב זקוף -
נושאת את משכנו של האחד.
"אני מתעוררת"
אני אומרת
"אני אחת
ולתמיד".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|