בין ערביים ערפילי והנני
משוטטת מפרפרת
נקבובי נפשי נפתחים
לספוג הכול. תריסי לבי פרוצים לרוח
אבקני קיץ מעטרים את מחשבותיי וצילומים שזורים
חקוקים מתערבלים בתוכי, נמהלים
בעצבוני ונידפים כמו סלסולי קטורת
אל תוך הקהות החרבה שבחוץ.
הזמן מלטף את שערי, מעמיק את
תלמי קמטי, מעסה את כאבי
מקפל את ילדותי
וקולי מקיץ אל תוך הדמדומים
בקול אוושה חרישית.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.