בנימין וולמן / אהבה עיוורת |
אני חרד מעיניי
שנעצמות אל אפלה
מוחלטת
עד שאראה עיוורונה
אולי אחוש בידה
מגששת אחר
דבר מה סמוי
מעיניי.
בינתיים
אני עף על פני שדה
ללא ידיעה
אם טעמו של צוף
פרחים
יקר כחופש יצירה.
אולי
אניח עצמי כאבן
ללא מחשבה
והמעט שנותר ממני
יביט לשמים
יתפלל לחסדי בריאה.
האהבה כבר פותחת
עיניה
אני חושש
שמא עיניי תיפתחנה
ולא אראה צפונות
לבה
אשר יעלו במאוחר
כשלא אהיה
כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|