|
אוגרת היא. אוגרת היא את פת לחמה. אוגרת היא עצמה. פרוסה
לפרוסה. אוגרת, ומפוררת ואוגרת ומפזרת. כעמי ותמי בשעתם היא
מפזרת. מפזרת אחריה שביל. שביל פירורים. שביל פרורי לחם. שביל
פרורי לחם אותם אולי יאכלו ציפורי היער. ואולי לא. ואולי יוותר
לו פירור. יתגלה. יתגלה ויוביל. יוביל אותו בנפתולי נפשה. בסבך
הצפוף. בכל מצבור המילים שלא נאמרו. המחשבות שלא נהגו. החלומות
הכמוסים. הרצונות שהודחקו. התשוקות הכבויות. בנפתולי נפשה
הסבוכים ילך הוא. בנפתולי נפשה הסבוכים יאבד הוא. יאבד עצמו
לדעת. ייאבד עצמו להישאר לעד. בנפתולי נפשה הסבוכים יאגר אף
הוא. לצד פירורי הלחם. ויתווסף לשביל. השביל שמוביל לנפתולי.
נפשה. ואיש לא ידע אותו, ממנו, עליו, לעולם. |
|
|
תרד למטה, עוד
קצת
לא...
טיפונת למעלה
זהו זה, זה
המקום, תמשיך
תמשיך כן זהו..
עוד קצת,
עוד...אלוהים...
עליזה בת 70,
למנקה שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.