New Stage - Go To Main Page



Untilted




השאלה היא
מה אתם חושבים שזה



---------------------------------


המאוורר זז מצד לצד
רעש המתכת שלו עובר מאוזן ימין לאוזן שמאל
מאוזן ימין לאוזן שמאל
--
יצאנו לרחוב אתמול, אחרי הארוחה, ועישנו סיגריה על הספסל הסוריאליסטי
של השכונה
כל הרחוב היה מלא מכוניות והמון אנשים זקנים יצאו מהם
''את מבינה, כל אלה חברים של סבא וסתבא שלי, יש להם אשכרה חבורת חברים שנפגשים
כל ימי שישי, הייתי מת להגיע לגיל הזה ולהיות עם חברים שלי''
מה שאני לא מבין זה איך שמרו על קשר וכל זה

''מעכשיו, מהגיל שלנו עושים את זה
שומרים קשר הדוק עם האנשים. ואז, פשוט עם הגיל מארגנים ארוחה מידי יום שישי
וכך הלאה, עד הזקנה. אנשים זה הכל בחיים, אם אין לך את זה אז ההבדל היחיד הוא
שתשאר לבד ותפתח לעצמך מחלות דפרסיה ובדידות,
אנשים זה הכל, אני חוזר על עצמי''
אבל עזוב, הדור שלנו מעפן

''נתראה מאוחר יותר לטורניר טניס?"

כן, למה לא.
--
כשאני אוכלת שקית קטנה של ביסלי אני חייבת לסיים אותה מהר
זה כל כך טעים לי
גם מה הקטע של לאכול ביסלי אחד אחד ולעשות הפסקה ולשתות כוס מים
מה זה החרא הזה!?

כשהיא  שירתה בחברון היא הביאה תמיד מהבית שקיות במבה קטנטנות כדי שלא יאכלו
ממנה

זה רעיון לא רע, אני חושבת שאישית הייתי אוכלת בשרותים, ונחנקת מצחוק תוך כדי

או שהייתי בכלל זורקת את הבמבה לאוויר וצורחת
''פתחו את הפההה''

צרות הבמבה
--
זה מאוד נחמד שיש לך רעיונות לתמונות
אבל כשחסרים לך המודלים זה לא כל כך קל...
--
יש לי אגס ישן על יד המחשב ולידו נמלים קטנות
יש לי שקית עוגיות ישנה על הריצפה ליד המחשב ובה מלא נמלים קטנות
יש לי כוס מיץ דובדבנים
ליד המחשב ומלא נמלים
הן מטפסות עלי
הן על המקלדת
הן על השטיח
הן בכל מקום
וכשאני רוצה לקום ולצאת מהחדר
הן כולן מפנות לי את הדרך
-



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/9/07 19:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי נירווה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה