[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמונה שמינית:
- בביתם של ראובן ושפרה
- שפרה רואה טלוויזיה בשעמום

שפרה: די, נמאס לי, אין לי כוח לכל החרא הזה יותר, אני כבר
עייפה מכל הפרסומות, מכל השעשועונים המעצבנים האלו, וכל הסדרות
האידיוטיות האלו שכל המטרה היחידה שלהן היא לשמח אותנו, לגרום
לנו לאושר, אבל איזהו האושר אם אתה לבד? איזהו האושר אם אתה
נרקב לבד בבית, מחכה בקוצר רוח לטלפון אחד, אולי זה מה שיעביר
לנו את הזמן? אפילו על הסקרים המרגיזים האלה אתה מוכן לענות,
רק בשביל להעביר את השגרה של לשבת על הספה, לראות טלוויזיה,
ביד אחת חטיף וביד השנייה כוס שתייה ולאכול כאילו זה מה שיביא
לנו את האושר, למרות שאנחנו בכלל לא רעבים, אז איזה מין חיים
אלו, שאתה נתקע בין הלחצן שמעביר תחנה בשלט ובין האוכל שרק
גורם לנו להשמין להיות מכוערים כמו ציור של פיקאסו. זה לא
חיים, זה ניסיון נואש למצוא את האושר בחרא.

- ראובן נכנס

ראובן: היי, מאמי.
שפרה: מה העניינים?
ראובן: בסדר, היו לי טלפונים?
שפרה: כן, התקשר העולה החדש.
ראובן: איזה עולה חדש?
שפרה: נו, זה מהעבודה.
ראובן: מהעבודה שלי?
שפרה: לא, שלי.
ראובן: איזה עולה חדש יש לי בעבודה?
שפרה: זה שלא יודע להסתדר עם המחשבים החדשים.
ראובן: שפרה, את בסדר?
שפרה: טוב, ראובן, נמאס לי. איפה היית?
ראובן: הייתי בעבודה, את יודעת את זה.
שפרה: כן? אז איך זה שגיל הסמנכ"ל, העולה החדש עם תואר שני
במחשבים שלא יכול להסתדר בלעדיך, התקשר לפני 10 דקות ורצה לדבר
אתך?
ראובן: שפרה, אין לי כוח לשטויות האלו, אני עייף מהעבודה...
שפרה: זה לא שטויות, אני רוצה להבין כמה דברים, שהתחלתי להבין
אותם בזמן שאני יושבת על הספה, רואה טלוויזיה ושואלת את עצמי
למה אני עושה את זה לבד, למה ראובן כבר במשך שנתיים וחצי כבר
כמעט ולא נמצא בבית, למה אני וראובן כבר לא...
ראובן: לא מה?
שפרה: לא עושים את מה שדליה השכנה הגרושה מלמעלה עושה, את מה
שליאת הרווקה מלמטה עושה כל היום, את מה שאפילו גברת פאני
הזקנה עושה.
ראובן: שפרה, על מה את מדברת?
שפרה: ראובן, אנחנו כבר לא עושים סקס למעלה משנתיים.
ראובן: טוב, שפרה, תעשי לי טובה. אני מת מעייפות, דברי אתי על
זה מחר בבוקר.
שפרה: ראובן, אל תלך.

- קמה אליו ומנסה לעצור אותו מללכת אל המיטה.

שפרה: אל תלך עכשיו. מה, אני כבר לא מושכת אותך?

- מתחילה לפשוט בגדים.

שפרה: מה, אני לא עושה לך את זה יותר? ראובן, אנחנו לא מקיימים
יחסי מין כבר שלוש שנים, וכל פעם אתה אומר משהו אחר. יש לך
מישהי אחרת, ראובן? אתה בוגד בי, ראובן? אתה לא זוכר את הלילות
שהיינו שוכבים כל הלילה ועוד היה לך כוח? אז מה קרה? מה קרה?
מה, אתה כבר לא אוהב אותי יותר? אתה לא רוצה אותי יותר?
ראובן: שפרה, מה את עושה?

- שפרה מנסה לפשוט את בגדיה אך ראובן לא נותן לה.

שפרה: תן לי להוריד את זה.
ראובן: שפרה, אני מבקש ממך להפסיק.

- ראובן ושפרה נכנסים למאבק קטן, אך ראובן לא נותן לה להפשיט
את בגדיה. לאחר מכן היא נותנת לו מכות ומתחילה לבכות, ראובן
ושפרה עומדים מחובקים.

ראובן: די, שפרה, די. את יודעת שאת היחידה בחיים שלי, אין לי
אף אחת מלבדך, בואי נלך למיטה טוב? בואי...
- ראובן מנסה לקחת אותה לכיוון המיטה. תחילה היא מתנגדת אך
לבסוף שפרה וראובן מתנשקים והם הולכים חבוקים ויוצאים.
- חושך -







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא מבין למה
לכתוב סלוגנין
אם את הטובים
שלי לא
מפרסמים?





משה קרוי מהרהר
בפרישה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/9/07 10:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמיר אלמוג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה