לא יכולה לסבול את המחשבה שזו הייתה הנשיקה האחרונה שלנו;
טעם דביק-מריר כזה של תשוקה עצובה.
אני מכורה אליך. מכורה לחום גופך שהלהיט את כפות רגליי הקפואות
עת חיפשו עיר-מקלט לעת-ערב.
אני צועקת לשמיים ללא קול, נושמת עמוק ונחנקת.
קצרת-נשימה או קצרת-ראייה, וקצרה, כל- כך קצרה האהבה הזאת...
נמשכת אליך כמו אל אש
ונשרפת
בקצות אצבעותיי רוצה לגעת בך
על בהונות רגליי מהלכת אליך
נוגעת - לא - נוגעת
לא אפר את השלמות
עם האמת.
עיניך פוצעות
אבל
נשארתי שלמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.