משהו בי כואב גם כשהכול חסר תחושה
כשהעולם רטוב ממים, אני כה יבשה
משהו נובל בי גם כשהכול פורח
והכול, אבל הכול כי אותי אתה שוכח

עברה פתאום שנה מאז היינו יחד
אתה אוחז באחרת, ובי אוחז הפחד
הזמן עבר כל כך מהר, והרגשות נותרו
אמנם הם קצת שונים, אך הם עדיין לא עברו

מנסה להרפות, אבל איך? עוד לא יודעת
'את כבר לא אוהבת', את עצמי לא משכנעת
'מה היה קורה אם', מתרוצצות המחשבות
כי תמיד יש שאלות שחסרות להן תשובות

וכך זה קורה, פנים שוב מעמידה
שאתה ואני זה רק ידיד וידידה
אבל יש קצת יותר, ואין אדם שיודע
אני בך מאוהבת, ואתה מאחרת משתגע

ולכן -
משהו בי כואב גם כשהכול חסר תחושה
כשהעולם רטוב ממים, אני כה יבשה
משהו נובל בי גם כשהכול פורח
והכול, אבל הכול כי אותי אתה שוכח...