ילדה בת 20,
ועדיין תמימה.
לא נאיבית אני אומרת.
רק תמימה.
אני בוחרת בטוב מתוך ידיעה-
ולא מתוך בורות.
אולם, אין לי מילים,
הגרון שלי חסום,
באלפי זכוכיות.
מחפשת את עצמי,
במילים של אחרים-
עד שאגדל,
ואלמד לשיר-
משפטים שלמים.
ואז ודאי לא אפסיק לצעוק
ולרקוד בחוסר שפיות מושלם.
עד שארגיש את החום של האדמה,
חודר לגופי ומפשיר את שפתי.
בינתיים... אני ממשיכה לשתוק.
עד שאמצא את המילים המתאימות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.