האדמה עדין רטובה הייתה
עלה בה ניחוח מזמין
כלניות פערו ראשיהן כאש לצד הדרך
מביטות בנו כנפקניות צעירות
רומזות, מעכסות ברוח יום
קווצות כחול עלו מים
כשליחים של יום חדש
רחש נשמע מרחוק
כמו קולו הצרוד של רוד סטיוארט
"אבק נישא ברוח"
חודר
הבטנו אל הים
הבטתי אל עינייך
שתיקה מיוסרת כפרח נרמס
פרמתי בגדייך
צועק בשתיקת אובדני
ערום באתי
חסר מתום
מותיר בך מחטי צבר
מחלל טוהר אהבתך
ארור
ולא רעשה ארץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.