חבר טוב שלי כבר היה שבור מאהבה מאכזבת אז החלטתי להיכנס לראש
שלו ולנסות לכתוב על הכאבים שלו, מקווה שתאהבו =)

שוב אני נזכר בך ומתגעגע לקול צחוקך, לריח גופך, ולהרגיש איך
זה להיות שמה בשבילך.
אבל את מפילה אותי כל פעם לבור של קנאה, סודקת את לבי מחדש עד
שהוא שוב נשבר.
אל תדאגי, הכאב לא יישאר לעד, אמרו לי שהפצעים מבריאים עם
הזמן.
אני חזק, אני בטוח בזה.
אני חייל של אהבה שנפגע בקרב על לבך, שאת הכדורים את ירית
בעצמך. הזמן עושה את שלו, מתוקה, שתדעי את זה, לשכוח ממך זה לא
קל. אבל כשזה יקרה את תרגישי פתאום שמשהו אצלך דווקא נשבר. ואז
את תחפשי אותי ותרצי לבקש עוד הזדמנות, אני לא פה בשבילך יותר,
זה כבר עבר, שנתיים אני סובל כאב שלא יתואר: לראות אותך ולא
לגעת בך, ולדעת לעולם שלא תהיי שלי.
אומרים שאהבה תמיד הולכת ובאה אבל מה שהרגשתי אלייך עוד נשאר
בי ואני מקווה שעוד יעבור לי. למרות כל הכאב שלי החלטתי שאני
לא יכול לסבול את הכאב הזה יותר, את לא תביני לעולם עד כמה
אהבתי אותך, אבל את עזבת אותי בשביל אחר. אני חייל של אהבה
שנפגע בקרב על לבך מכדורים שאת ירית בעצמך, אני עכשיו שוכב
גוסס עם רסיסים בלב שלא יודע אם הוא שוב התאהב.