(3 ספטמבר, 2007, כ' אלול, תשס"ז)
אל תפנה פניך לאחור
לראות האם חלפה הסופה.
רגעים קשים נאספים
ואני אתך צועד עד שהדרך תגיע
אל סופה.
אל תביט לצדדיך, הרוח עזה מדי
לך ישר, אל תעמוד.
לפעמים אנחנו נשברים
נסחפים לתוך ים של מים קרים
ואבודים בחלל הזמן.
לך קדימה, צעד אל המחר
לצפות בשמש הזורחת
שמפריחה את האמת על כל הכזבים.
והיא תעלה עליך גם מחר
ותאיר עלינו, אנחנו שנינו,
האוהבים
המושבעים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.