כבר ימים רבים ששק הדמעות
עובד שעות נוספות
על תאונות הדרכים
על נערים בשנות העשרים
שחייהם נגדעים
בכלי הנשק הרצחניים

וכן גם על אותם ילדים רכים
שהגיעו אל עולמינו וכבר שומעים הם את בכיית ההורים

ואתמול שוב דמעות
על רצח על עוולה
על שנאה
ושק הדמעות מתמלא ומתרוקן
ושואלת עד מתיי אלוהיי?

מקוננת על האם הערבייה
המגדלת את בנה לשינאה
מקוננת על האם היהודיה
המגדלת את בנה ששנאה זה רע

ושואלת אותך היושב במרומים
האם לא תפתח את שער הרחמים?
האם לא תבקש אתה עליינו ניחומים
על נשמותינו האבודות
על נשמותינו הרכות

והרי אנו ילדיך
אותנו יצרת
אותנו בראת
אותנו הוצאת אל ארץ הבחירה

והרי ברית כרתת אתה ורק אתה
עם אדם וחווה
עם אברהם בנך
שתיתן לנו חיים
כמו ים הכוכבים
כמו החול על שפת הים

אז שואלת אותך בורא עולם
איך לא תשמע
איך לא תדע
שליבותינו חפצים בחיים
שאתה נתת לנו משכבר הימים

ועכשיו מוביל אותנו אתה אל ארץ המתים.