אנשים הבינו כמה תועלת יש באירגון החברה, ולכן הם לא ממשיכים
להסתובב עד היום ביערות כל העת על מנת למצוא את מזונם. ברגע בו
גילו את התועלת בשיתוף כדי לשנס מותניים, ידיים ורגליים, הם
הרוויחו המון מהמצב החדש, ולכן כיום כולם עוזרים לכולם, כולם
משרתים את כולם וכולם יכולים לחוש בתועלת שבדבר.
אבל למעשה מדובר בפתרון שיטחי לחלוטין שלכאורה נותן תחושה
שיקרית מאוד, כאילו שהבעיה נפתרה הודות לחיים השיתופיים.
לכאורה, האנשים חיים באופן חיצוני בחברה מאורגנת. למעשה, באופן
פנימי כולם נשארו לבד, בודדים, מנותקים מאחרים, אגרסיביים
ושונאים זה את זה ואלה את אלה. לכן יש לנו, לכולנו, עוד הרבה
עבודה לעשות כדי שהאחדות השיתופית-הקיבוצית תתקיים באופן פנימי
ורוחני, כדי שהאנושות תוכל להקים חברה אידאלית: אחווה
אוניברסלית על פני האדמה. אחווה אוניברסלית זה כמו קיבוץ בכל
העולם כולו. וכך יוכלו כולם להגיע לתודעה נשגבת של אחדות ויחיו
במליאות ואושר.