ואם היו לי מילים שתיארו את מצב הלב שלי או את מצב הרעידות
בידיים בימים האחרונים, אז הם נעלמו כלא היו, נמחקו ונשכחו מכל
זיכרון אפשרי או לא. המילים כבר לא מילים אלא רק קולות,
צלילים, והלב שלי שמור, עם תיקונים במצב מצוין. קיבלתי עבודת
פחחות מצוינת עליו ונראה שכבר נמכר ועכשיו כולם מאושרים.
קולות וצלילים שאין להם כיתוב, אז אני לא יכולה לתאר לכם. תארו
לעצמכם... קולות וצלילים, כאלה ששומעים רק במקרים מאוד
מסוימים, כמו אחרי נשיקה מתוקה או ליטוף נעים. וריח של
דאודורנט של גברים וקיץ חם עושה לי נעים בכל הגוף ועכשיו גם על
המצעים, הם מלאים באהבה, כמעט כמוני. כמונו?
ואם היו לי מילים שתיארו את כל הרגשות שהציפו את המחשבות שלי
בימים האחרונים, הם כמעט ולא רומזות דבר על מה שקרה פה בשעות
האחרונות, כי הכול רק התעצם וגבר.
ואני חושבת ובוחרת להאמין שעכשיו הכול אמיתי וכמה טוב פתאום
להסתכל לך אל תוך העיניים ולדעת שאתה פה, אפילו אם זה לא לעוד
הרבה זמן, ושאתה אוהב ושאני אוהבת. ושהאהבה פה, אתנו.

אין לי עוד מילים
רק נשיקות וחיוכים