[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו שנפס
/
אכול כפי יכולתך

איך כל פעם אותו הדבר. מה? אם אני לא אצא משם עם הרגשה שאני
צריך ללדת תאומים אז מה? מה, הפסדתי כסף? זה הכל בעצם לנצח את
המערכת. האזרח הקטן שכל חייו מטולטל ע"י החברה סוף סוף מוצא את
הנישה שלו, הקטנה, להכניס להם חזרה חזק חזק.
"הא, אני אראה להם. הם לא יודעים עם מי יש להם עסק". ואז
פוצחים בצום של שני ימי כיפור וחצי רק כדי להגיע לשם מתים
מרעב, כאשר כל חיה משוטטת נראית טעימה ועסיסית ואפילו יש מחשבה
קלה ש"לוף" זה אכיל. או מאכלים פולניים. נהה...
ואז מגיעים למסעדה, מנגבים את כל הריר, ומתחילה התחרות. אבל
התחרות עם מי? עם הטורפים האחרים? עם עצמך? עם השף? עם חוקי
האנטומיה? עם כל מיני חיות הבר באשר הם? עם מי?
אבל חייבים, וחייבים גם לטעום מהכל. גם מהדברים שנראים ממש רע.
מה? שילמתי על המנה הזאת! נראה להם שהם ככה ינצחו אותי? אני
אראה להם, אני אוכל גם מזה! הא, זהו, ניצחתי. יו, זה מגעיל.
ועוד, ועוד. עוד כפתור ניתז, ועוד אחד.
והאיש הקרח שלפניכם כבר מסתובב בפעם השלישית, מחזיק את המאחורה
של הראש, איפה שיש לו כבר 3 סימנים כחולים עגולים כאלה. אבל זה
בסדר, הוא ימשיך בשלו.
רק דבר אחד. זה לא שאין להם שירותים, הם רק נראים ממש זוועה.
ואף פעם, אבל אף פעם לא תשתמש בהם. מילא החום והלכלוך, אבל
הזבובים? וזה לא שיש עם מה להעיף אותם.
זנב למשל?
והבשר, והסלטים והדגים. לא רגע, אני לא אוהב דגים. אה... בעצם
גם את זה אכלתי. למה? והקינוחים...
די, די... לא לחשוב על אוכל, השיניים שלי כבר טובעות! לא
לחשוב, לא לחשוב. המ... כדורגל... משחקים... מרדונה... שמן...
אוכל, לא!
אוי, בואו נראה טלוויזיה. אה... לבהות, זה טוב. לכבות ת'מוח.
לבהות.
רגע, צריך להדליק ת'טלוויזיה קודם. איך עושים את זה? אי אפשר
לחשוב. שלט, צריך שלט. זה עם הכפתורים... שלוחצים עליהם...
ששולט על הטלוויזיה... שלט!
לא, זה של הסטריאו.
אוח... אי אפשר להזיז את הגוף. טוב, רק הראש. שמה אין אוכל
כרגע, אולי. אה... אוח, הנה בוא, מאחורי. היי, הכל הפוך.
בהה... אה, זה כלב. כלב הפוך.
היי כלב, לא, לך מפה! לא קראתי לך. מה זה תקוע לי מתחת לגב? הו
הנה קח, כלב, כדור צמר. תפוס. או, יופי.
עכשיו, שלט. איי... אהה... פיו! הא! זהו. טלוויזיה. טלוויזיה
זה טוב.
למה רטוב לי בגב?
מה? חתול? עכשיו אתה? אין, זהו, נגמר, אין לי כלום. לך. לך.
אוי, אני רעב. לא, רגע... לא, אני מפוצץ.
אוח... זהו, לא אוכל עכשיו יומיים. ואז אולי נלך לעוד אכול כפי
יכולתך...
די, איפה השירותים.
("חכה חכה" אמר החתול)...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבימה והבמה זה
לא אותו דבר.
לא, לא, זה לא
שהבימה זה
בניין.


זאת היוד. היוד
שמשנה.

אחות.

עם יוד זה נשמע
לגמריי אחרת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/07 13:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו שנפס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה