אלה אלקבץ / במה תחשוק נפש טועה |
בחופש. היתכן?
אצא אל השדה הפתוח
שמציץ מחלוני.
לא אמצא לו סוף.
גם לא התחלה.
רק ירוק ופריחה.
תפרע הרוח בגופי.
בעמקי סרעפתי.
תעלה מן הבטן
אל החזה - עמוק בלבי
בלב נשמתי.
תשחרר את רוחי הכלואה.
החירות בה, והיא תספק את דמיוני.
ארווה משכרותה את צימאוני.
כעת, יש בי הכוח לחזור,
למאבק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|