|
לֹא חָשַׁבְתִּי שׁכַךְ זֶה יִהְיֶה.
אֶל שָׁקַע צַוָּארְךָ וְרַכּוּת שֶׁעָרַךְ
אֶתְגַּעְגֵּעַ.
אֶל הָרֶחֶם הַחַם שֶׁל חִבּוּקֵךְ,
אֶתְמַסֵּר בְּכָל גּוּפִי.
אַךְ רֵיחוֹ עָלַיִךְ לְלֹא הרף
וְלֹא נוֹתַר בּך נִיצוֹץ עֲבוּרִי.
בַּיָּמִים אֲנִי מִתְהַלֵּךְ סַהֲרוּרִי
וּבַלַּיְלָה מַבִּיט בִּשְׁנָתֵךְ החצויה.
הַאִם אחיזתו בְּךָ תִּינַק אֶת לשׁדֵּךְ
וְתוֹתִיר אוֹתִי עֵירֹם?
הַאִם מעיינך הַשּׁוֹפֵעַ אַל גּוּפִים אֲחֵרִים יִזְרֹם?
לֹא אֵדַע. |
|
המתים מצחיקים
ולחיים אין חוש
הומור.
בוליביה,
סיכומים
ראשונים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.