תמיד כשהייתי משחק כדורגל, עם אנשים שאני לא מכיר, הם היו
בוחרים אותי ראשון, אבל מיד אחר כך מקללים שאני אפילו לא מסוגל
למסור פס כמו שצריך. כי וואלה, תמיד מבלבלים ביני לבין האח
שלי. אני ההתמחות שלי היא תשבצים בכלל. פנתר אני. אלוף הקריות
לשנת 2006. כל שבוע פותר מעריב וידיעות תוך חמש דקות. אבל לא
את הפושטים עם התמונות, אלא את הקשים, עם הפתגמים שרק החמיצר
הזה שכותב אותם יודע. אבל אני מלך אני. רק אני יודע שלק זה
מטבע אלבני, ולא מה שפקידות משועממות מושחות על הציפורניים.
הנה, תתקילו אותי למשל. תשאלו אותי את ההגדרה - בהמת משא
טיבטית, (שתי אותיות). מיד עונה.

"אף אחד בהיסטוריה עוד לא מת מחום"
(סרן ליאור. מפקד הפלוגה האחראית על אבטחת הכור)

אחרי הטירונות זרקו אותי באיזה חור בנגב. מין בסיס כזה של
פיקוד העורף, שנמצא הרחק מכל עורף אפשרי.
וואלה הסדירניקים שמה מסתכלים על הכוכבים כל הלילה. כי ביום הם
יושנים. רק המילואימניקים שבאים לשם שומרים ועושים משהו בבסיס.
אז יוצא ככה שהם משועממים טילים.
המושפעים האלה עשו לי את כל הקטע מהסרט, עם הקיטבג שגבנו
מהאפסנאות והטרטורים.
עשיתי להם, אבל אני באמת האח שלו. לא מתחזה.
אמרו לי עאלק, כבר עבד עלינו פעם אחת המניאק הזה, טל פרידמן.

האמת היא שאני ואלי, עבר בינינו חתול שחור. בתקופה הטובה של
מכבי, לפני שהביאו ת'חננה האשכנזי הזה לנהל, תפסתי עליו תחת
וניצלתי את השם שלו בכל מצב. מהנחות אצל הגרוזיני במכולת
בשכונה ועד מספרי טלפון שהייתי מגרד מכל מיני פרחות שהיו
אוהדות שרופות.
אבל לאלי זה לא התאים. הוא רצה לשמור על תדמית נקייה. לא
להתלכלך יענו. לא לגמור כמו איזה פעיל ליכוד. עאלק הוא לא ידע
שזה חלק מההסכם כשאתה כדורגלן בישראל.
אז רבנו. ואמרתי לו: "לך זדיין. אתה ומכבי. אני בכלל אוהד
הפועל. אדום בנשמה. משה סיני שולתתת".
אחרי שהוא פרש, הפכו אותו להיות איזה בכיר שמה במכבי.
מהכדורסל. הקבוצה של המדינה. שמנצחת ועושה כבוד. מי שלא אוהד
אותה זה רק סמולנים ואומוהים. שזה בעצם אותו הדבר. וואלה אכלתי
באסות שחבל על הפנאי.
כל משחק לשרוף משכורת של חצי שבוע ביד אליהו. אי אפשר להתפרנס
כאן מתשבצים.

(האח של דריקס)