New Stage - Go To Main Page

דניאל ימים כץ
/
קוסמונאות

"זה מעבר חצייה או פסנתר?" שאל האיש בעל המימדים העצומים והזקן
הקטן בעודו בוהה בדף לבן למחצה. זה בית קברות, אבא.
אף פעם לא הבנתי איך אדם כל כך קרוב פיזית יכול להיות כל כך
שונה ממני.

כתריסר שנים מאוחר יותר, אני עומד ומסתכל על בתי היחידה, גל
מודה, ואני מפחד לשאול אותה את אותה השאלה. איך אפשר לשאול
משהו שעל הנייר הוא כבר שלי? היא הסתכלה עליי וחיכתה שאני אגיד
לה שזה ציור נהדר, ושהיא הבת הכי מוצלחת ומוכשרת בעולם, אך
המילים נתקעו. בלי להסתכל על ארשת פניה המאוכזבות לבטח, יצאתי
לשאוף מעט אוויר צח. ליד מדרכת הבטון שכבה לה שכבה ענקית אך
שטוחה של זפת קשה אשר קראה לי לשבת עליה. ובעוד אני יושב על
הזפת אני רואה עמוד שעליו מצויר סימן מוכר. ואז נזכרתי שזהו
הציור שאבי דיבר עליו בעת שהקריא לי סיפור בילדותי, על הנסיך
הקטן שנתקל בנחשים שאוכלים פילים.

עברו אולי תריסר שניות, עד שתפסתי את עצמי בידיים. במחשבה
שנייה זה לא נכון לתאר את זה ככה. עברה קופסת פלסטיק מהבהבת על
ארבעה גלגלים וניתקו תחילה את ידיי מהגוף וכעבור מספר מאיות גם
את ראשי. הראש עף היישר אל בין הידיים השמוטות בכביש.

כולם מלווים אותי כעת בדרכי האחרונה אל האדמה, עת ההספד, אך אף
אחד לא מצליח להגיד דבר אחר מלבד "חבל, כל כך רציתי להכיר
אותו".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/9/07 18:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל ימים כץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה