כל אדם נושא עמו תרמיל אחד על גב
והוא גדל עם השנים, ולעולם נסחב
ובין מסע למנוחה
בין יום חג ליום חול
אדם פותח את תיקו ומתבונן בכל.
והשנים חולפות כהרף
עין ומבט
והתרמיל הופך עב-כרס
והאדם - גבו עייף מעט
מכל אותה תכולת הפלא
אשר אסף אל תרמילו
מכל אותן אבני הדרך
הזיכרונות, הרגעים
ששייכים רק לו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.