שקט אדום / גפרורים |
שברי העולם הפכו לפחם שצריך לבלוע עכשיו ולהחנק משגרה.
וכלום לא מתוק יותר.
בגוף שלי מתחלפים קוקטיילים של אלכוהול ופחדים; אין הישגים
יותר לנפץ.
השתיקות שלי ננעצות ברעש מסביב ואני רק סופרת כמה מרצפות יש
ביני לבין עצמי.
ההגיון מפסיד במלחמות עלי, גם אני מפסידה בין כל האבק
שהצמחתי.
הזהר לא לשים לי סוכר בתה, משהו עוד ייראה בסדר וכולם ייכנעו
למסכת האמת האובייקטיבית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|