|
לבי לכוד בסורגים
נאנק הוא בשבי אחריה
קול פעימותיו מרעיד
את הים הארור הזה
המרחיק אותנו אחד מן השני
אור הירח הקסום מפתה אותי
לשוטט במרחבי זיכרונות העבר
כמה שהדבר מייגע ומייסר
הנני חש מוכרח לשקוע בה יותר
אל לי לצלול עמוק מדי
שכן אטבע ביגוני שלי
היכן את עתה
היכן את עתה
אינני כבר יודע
אך אנא
עצמי עינייך איתי
לווי אותי במבוך של חשכה
אל מקום בו אוכל להרגיש את
חום אהבתך הגוססת
אף בחלומותיי הנשכחים הם
נגלית את לי
מופיעה בהבזקים
כשמש העולה מן המרחקים
לגרש את הצער מתוכי
אני
מתפוגג אט אט
אל תוך בלבול נוראי
שטף של דמעות
גם אם אכתוב אין ספור שורות
לחנים ומקצבים להללך
עדיין לנוכח העובדה אעמוד
שכן אין כל אלו אומדן לשפת לבי
אהבה נותנת
אהבה לוקחת
היא מחממת
אך בדרכה שלה שורפת
מה שהיה נימוג
ונפלט הוא בזיכרון מעומם אחד
בעודני נאבק בכל רגש שאי פעם חוויתי
אהבה נולדה
כך גם היא נפלה
נידונה ככל דבר חי
למצוא את מותה |
|
|
נכון שקוראים
למשהו שהשלם שלו
שווה יותר מסכום
חלקיו -
"סינרגיה" ?
אז פרה זה
ההפך.
פרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.