|
רקיעות פרסות על אדמת חייך
מודיעות על מסע לילי
צלילים של מלחמה ואת מרגישה
עמוק בבטן משתולל בך רגש
פוסעת הלאה לכיון יבשה מקום בטוח
להחנות את גופך הכואב מיום ארוך
ציפורנייך פצועות מתחפרות בעורך לסילוק גרד של טפיל
נשכבת מודאגת מהרהרת על יומך בניך חייך
עליך
סולדת מאורך רוחך מן אישה איש
חייה בין גברים בפנים אישה מדדה על
זיכרון ילדות כואב
שרוול עצבות מונך לכתפך
והשנה שנת חלום
הרגשה שעוד מעט יהיה טוב
מתנקה מבפנים משתטה בשטיפה
בודקת נשיותך מודעת בדידותך
עמוק עמוק בין חדרי לבך אוהבת אותו
אישך שלך בעלך זיכרונך עצבך. |
|
|
וארום אה פלסטיק
שוונץ?! דאס איז
נטורליך!
וולפגנג שליח
הפיצות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.