בהיותי חובב כדורגל מושבע, ציפיתי בכליון עיניים לפתיחת עונת
הכדורגל בליגה הטובה בעולם - הליגה הספרדית. אפילו הזמנתי מראש
בממיר את המשחקים של ריאל מדריד וברצלונה שמשודרים בערוצים
הפתוחים. על מקרה שכחה שלא יבוא.
"גנבים", אמרתי לעצמי, "קונים זכויות שידור של כל דבר שזז
ומכניסים אותו לפיי פר ויו. לפחות הם מגלים התחשבות לשדר את
המשחקים הבאמת מעניינים בחינם." חינם... מעניין מי חשב על
הרעיון הגאוני לקרוא לערוצים האלה "ערוצים פתוחים" כדי לתת לנו
הצרכנים להרגיש טוב בזמן שגם הערוצים הללו הם חלק מחבילה כלשהי
שמחייבים אותנו לרכוש בתשלום. "הרע במיעוטו", חשבתי, "ומי ייתן
וימשיכו להכניס משחקים כמו סביליה-חטאפה לערוצים בתשלום."

רבע שעה לפני פתיחת המשחק של ריאל כבר הייתי מוכן עם בירות
ופיצוחים. את הזמן עד למשחק העברתי בזפזופ חסר תכלית בין ערוצי
הטלוויזיה. לא עבר זמן רב עד שהופיעה על מסך הטלוויזיה ההודעה
המיוחלת: "הזמנת תכנית בערוץ 56 - ליגה ספרדית". לחצתי אישור
ורצתי להפסקת שירותים מהירה, לפני שחס וחלילה תישמע שריקת
הפתיחה מבלי שהספקתי לפצח לפחות שני גרעינים. רצתי בחזרה
לסלון, וראיתי שמשודר שידור חוזר של משחק מהליגה הגרמנית. "בטח
מתעכבים קצת", מלמלתי.
כעבור כמה דקות הגיעה הבשורה הקשה מנשוא: "המשחק בין ריאל
מדריד לאתלטיקו מדריד לא ישודר עקב מחלוקת בין התאחדות הכדורגל
הספרדית לבין הקבוצות. במקומו ישודר המשחק בין סביליה לחטאפה
בערוץ 55." לא האמנתי למראה עיניי.
"מניאקים הצ'רלטון האלה", סיננתי מתוך הרגל, למרות שהפעם באמת
לא הייתה להם יד בדבר. "חסר להם שהם לא משדרים את ברסה-סאנטנדר
מחר. חסר להם."

לא ידעתי אכזבה כזו כבר הרבה זמן. המשכתי לבהות בהודעה החולפת
ושבה: "...התאחדות הכדורגל הספרדית לבין הקבוצות. במקומם ישודר
המשחק בין סביליה לחטאפה בערוץ 55."
"טוב נו, סביליה-חטאפה איט איז". כי חבל לבזבז ככה פיצוחים
ושתייה. המשחקים מתחילים במקביל כך שהמשחק רק התחיל. דווקא
הופתעתי לטובה - כבר בפתיחה חטאפה הפתיעו בשער מדהים לחיבורים
בבעיטה חופשית. באמת יופי של גול.
בכלל, לא היה משעמם לרגע והמשחק היה עמוס באירועים - שני
כרטיסים אדומים שנשלפו לשחקני חטאפה. השני, למרבה הפלא, אפילו
מוצדק. "אח, השופטים בספרד - בדיחה", חשבתי בפעם המי יודע
כמה.
חוץ מזה גם שחקן של סביליה התמוטט ללא סיבה נראית לעין ונשכב
מחוסר הכרה על הדשא, אבל חזר לעצמו במהרה ויצא בכוחות עצמו
מחוץ למגרש. אנטוניו פוארטה. הכרוז הספרדי הכריז על חילוף.
"יוצא - פוארטה, נכנס - דודא".
תמיד חשבתי שהשמות הספרדיים יוצאי דופן, אבל אלו היו אפילו קצת
משעשעים. פוארטה (דלת בספרדית) ודודא. 1-0 לחטאפה במחצית.
המשחק המשיך להתנהל כרגיל. מסירות, בעיטות, וניצחון מוחץ 4-1
לסביליה בסיום. דווקא היה משחק לא רע.
רק שלא יבטלו את השידור של ברצלונה מחר.

למחרת הגיע היום הגדול. המשחק הראשון של ברצלונה העונה. נכנסתי
לאינטרנט לרגע כדי לברר מתי מתחיל המשחק היום. סוף סוף
ברצלונה. "הנרי, רונאלדיניו ומסי ביחד - זה חלום אחי", במילים
של רפי חבר שלי.
כדורגל עולמי-->ליגה ספרדית, לחצתי בפעולה אוטומטית של פרק כף
היד, וגללתי מהר את הדף למטה לכיוון לוח השידורים. 20:00.
"פיי, שעה מושלמת."
באותו דף אינטרנט, קצת ימינה וחצי עמוד למעלה מופיעות הכותרות
של כל הכתבות האחרונות בליגה הספרדית.
"לדרבי במדריד חוקים משלו - למרות ההפסדים במשחקי ההכנה, ריאל
חזרה מפיגור 1:0 וניצחה את אתלטיקו 2:1."
שונא אותם. ידעתי שהם ינצחו. לא נכנסתי. ככה אני, קורא רק את
הכותרת.
"מצבו של פוארטה קריטי - שחקנה של סביליה שהתמוטט במהלך המשחק
מול חטאפה מאושפז בחדר מיון לאחר שלקה בדום לב. באיטליה: טרזגה
ויובנטוס כבר מצהירים כוונות."
"באסה", אמרתי לעצמי, "לא כתוב בשום מקום אם יבטלו גם את
השידור של ברצלונה."

הזמן עד למשחק עבר מהר. ב-19:30 כבר סימנתי טריטוריה מול
הטלוויזיה, והחלו ההכנות הקדחתניות של הכנת חטיפים ושתייה.
כשסיימתי, השעון בסלון כבר הראה 20:00 ועדיין לא התחילו
בשידור. עדיין משודר המשחק מאתמול בשידור חוזר. "תירגע", אמרתי
לעצמי, "הם לא יעזו".
חמש דקות מאוחר יותר כבר הופיעה ההודעה המאשררת את חששותיי.
שידור לא יהיה. "אני לא מאמין!" צעקתי, "איזה חארות. הם עושים
לי דווקא! משחקים אחרים אין להם בעיה לשדר!"
לקחתי את עצמי בידיים וחשבתי. "אאוריקה! האינטרנט!" דילגתי
בקלילות לעבר המחשב והתחלתי לסרוק את האינטרנט בתקווה למצוא
שידור און ליין.
זה לקח זמן, וכמעט התייאשתי, אבל בסוף נמצא הלינק הנחשק. "יש
אלוהים!!!"

המשחק, אם התעניינתם, היה אסון. בגלל כל החיפושים תפסתי רק את
המחצית השנייה, האיכות של השידור הייתה זוועה ובקושי ראו את
הכדור. גם היה די משעמם, 0:0.
נו טוב, החיים נמשכים.

מחרתיים, נכנסתי שוב לאתר האינטרנט, סתם כדי לראות מה כתבו על
המשחק.
כדורגל עולמי-->ליגה ספרדית. אתם צריכים לראות, אני עושה את זה
כבר בלי להסתכל במסך.
"ריקלמה: אם אחזור לבוקה אשחק שנה בחינם."
זה לא זה. אבל נחמד מצדו.
"תאונת דרכים קלה לדרנטה."
לא... אבל אני בטוח שהוא בסדר.
"אנטוניו פוארטה מת - קשר סביליה, שהתמוטט במשחק מול חטאפה
לאחר שסבל משני אירועי דום לב, לא שרד לבסוף."
גם לא זה.
"מתחילים מאפס: בארסה פתחה עונה עם 0:0 מאכזב."
הו הנה.
אבל לא נכנסתי. ככה אני, קורא רק את הכותרת.

נכתב לזכר האסון שפקד את הכדורגל במותו בטרם עת של השחקן
אנטוניו פוארטה ולזכר מקרים דומים שבאמת נותנים פרספקטיבה
בנוגע למה חשוב בספורט ובחיים בכלל, והסיפור עצמו נוגע באופן
רחב יותר בנושא המוות והגורל. לצערי, יום לאחר שהסיפור נכתב מת
שחקן כדורגל נוסף המשחק בישראל, מסיבות דומות.
מי ייתן ולא נראה מקרים דומים.