בסוף אתה תמות, בסוף כולם מתים. אם זה בגיל שלוש או אם זה בגיל
שבעים זה בכלל לא משנה. בסוף כולם עוצמים את העיניים ולא
חולמים עוד. גם אתה לא תחלום עוד.
אז תסתכל סביב במשך כל היום, ובלילה תחלום. תחלום טוב, תחלום
כאילו שאתה גיבור. תהיה מוצלח, תהיה עשיר, תכבוש את לב כל
הבחורות. וכשתמות, עם חולצה קרועה ובלי אף אחד שיזכור אותך, לא
תדע שחלומותיך לא יתגשמו. אתה תשכב שם, לא משנה אם זה יהיה עם
עיניים עצומות או פקוחות, ודבר לא יעבור במוחך. מישהו ימצא
אותך אחר כך. אולי אחרי שעתיים ואולי אחרי כמה ימים, והכדור
שברקה שלך יבהיל אותו לחלוטין והוא יחלום על ההבעה שלך בלילות,
עד שיגיע למצב בלתי נסבל, שבו ירגיש שאין, הוא חייב ללכת
לפסיכולוג. והוא ילך, והוא ישלם לו הרבה, אבל בצדק. ובסוף גם
מהתודעה שלו אתה תיעלם.
לפני שהוא ישכח אותך הוא יזמין אמבולנס, ויקרא מאוד חזק לעזרה.
הוא לרגע יחשוב שכדאי שינסה להחיות אותך, אבל אחר כך יחליט
שלכלוך זה לא הוא. בייחוד לא כשהוא משולב בדם, ולהציל אותך כבר
ברור לגמרי שאי אפשר.
אז הוא יישב לידך וכשהאמבולנס יגיע הוא יעביר אליו את כל
המידע, את כל מה שהוא יודע עליך. וזה לא הרבה וזה ייקח רק כמה
דקות. ואחר כך הביתה למשפחה, ושבוע לאחר מכן לפסיכולוג. חצי
שנה אחרי המקרה הוא כבר יצליח להדחיק.
צוות מגן דוד אדום יקבע את מותך בלי לחשוב יותר מדי, ומתוך
הרגל הם ימשיכו לאכול את הסנדוויץ'. גם הם לא ירצו לגעת בך,
בייחוד בגלל שכבר ברור לכל שאתה מת. לגמרי מחוק, ולא ידוע אם
עשית את זה לעצמך או שמישהו אחר נקם בך, אבל לאף אחד זה לא
באמת אכפת. לא יהיה עליך לא ארנק ולא שום תעודה מזהה. וכשיקברו
אותך, באותו היום, יכתבו על המצבה שלך "אלמוני". גם פ"נ
ותנצב"ה כמובן, אבל "אלמוני" זה מה שיפריע לך להמשיך הלאה.
ומישהו יכתוב עלייך סיפור. לא מישהו שאתה מכיר בכל אופן, אולי
אפילו הוא לא הכיר אותך. אולי הוא בכלל סתם כתב סיפור בדיוני
לגמרי, לקוח לחלוטין מהראש. ובצירוף מקרים כמעט לא משכנע גם
לגמרי דומה למציאות. ואתה תרגיש הקלה במעמקיי הנשמה, שזה כל מה
שנשאר לך עכשיו אחרי שהגופה שלך נרקבה, ולרגע תחשוב שתצליח
להמשיך הלאה, אחרי כל השנים האלו.
אבל כשתקרא את הסיפור תדע. תוך כדי הבנתו תשלים, שהוא לא נכתב
עליך. ויותר כתוב בו על מי שלא היה אכפת לו ממך. מי יודע, אולי
גם לי לא אכפת ממך. אולי מה שאני באמת רוצה זה לא לחשוב עליך,
אולי סתם התחשק לי לכתוב סיפור.